מסלול טיול ואטרקציות בסן פרנסיסקו

הדרך הטובה ביותר להכיר עיר זרה היא פשוט להסתובב ברחובותיה, להריח את ריחותיה ולצפות בחיי היומיום של אנשיה. הסיור הרגלי המוצע כאן נמשך כשלוש שעות, ובמהלכו ייחשפו בפניכם אורותיה, צליליה וריחותיה של סן פרנסיסקו. המסלול הבא מצריך כושר גופני לא רע: הוא עובר בכמה גבעות וכולל כ-12 קילומטר של טופוגרפיה קשה ביותר. כמובן, הקושי הוא לא רק חסרון - בטיול מאתגר זה תוכלו בעת ובעונה אחת לעבור אימון כושר מצוין, ליהנות מכמה משכונותיה הציוריות ביותר של סן פרנסיסקו ולראות נופים נהדרים. נעלו את נעלי ההליכה הנוחות והעמידות ביותר שיש לכם, שתו הרבה מים וזִכרו לעשות חימום לפני תחילת המסלול ותרגילי שחרור בסיומו.

נקודת המוצא שלנו היא בפינה הצפונית-מערבית של פארק אלטה פלזה (Alta Plaza Park) הנמצא בהצטלבות הרחובות סקוט (Scott) וג'קסון (Jackson) שבשכונת פסיפיק הייטס (Pacific Heights). הפארק חביב על זוגות, בעלי כלבים ותושבי השכונה, הבאים להשתזף כאן. מרחוב סקוט פונים מזרחה ברחוב ג'קסון. חוצים את רחוב פירס (Pierce) , הממשיך צפונה, אל הים. שימו לב לנוף של אזור המרינה שמתחתיכם ולמפרץ סן פרנסיסקו שמצפון לה. ממשיכים מזרחה ברחוב ג'קסון, ופונים ימינה (דרומה) ברחוב אוקטביה (Octavia). ממשיכים במעלה הגבעה, לאורך בלוק אחד. משמאלכם תבחינו במבנה מפלצתי בן 55 חדרים, ה-Sperckels Mansion,  שהוקם ב-1913. כיום משמש המבנה כביתה הפרטי של דניאל סטיל, סופרת הרומנים רבי המכר.

ממשיכים ברחוב אוקטביה דרומה, עוברים בראש הגבעה, חוצים את רחוב וושינגטון (Washington) ופונים ימינה, כדי להיכנס לפארק לאפייט (Lafayette Park), המסמן את הקצה המערבי של שכונת נוב היל (Nob Hill). חפשו את השביל העובר בין מגרש המשחקים לבין השירותים הציבוריים ומוביל דרומה. המשיכו בשביל זה לאורך כל הפארק, בכיוון דרום ודרום-מערב. בפינת הרחובות סקרמנטו (Sacramento) ואוקטביה פונים שמאלה (מזרחה) ברחוב סקרמנטו. כשאתם הולכים במורד הגבעה, שימו לב לבית הוויקטוריאני הזעיר המקסים הניצב ברחוב סקרמנטו, בקטע שבין הרחובות גוך (Gough) ופרנקלין (Franklin). קטע זה של המסלול מאפשר הצצה לשכונת נוב היל. מדובר באחת משכונות המגורים היוקרתיות של סן פרנסיסקו, והגבעה שבה מתנשאת לגובה של 103 מטר מעל המפרץ. ממשיכים ברחוב סקרמנטו מזרחה. בדרך חוצים את רחוב פולק (Polk), אזור קניות תוסס, וממשיכים הלאה מזרחה, במעלה גבעת הקתדרלה (Cathedral Hill), שמבטיחה נקודות תצפית מרהיבות.
 

בפינת הרחובות סקרמנטו וג'ונס (Jones) יתגלה לעיניכם המראה עוצר הנשימה של קתדרלת גרייס (Grace Cathedral); של מלון מארק הופקינס אינטר-קונטיננטל (Mark Hopkins Inter-Continental), הנראה מכאן רק בזווית, שכן הוא מוסתר חלקית על ידי הקתדרלה; ושל המבנה המונוליתי של Bank of America, הנמצא ברובע העסקים (Financial District) הסמוך, לב-ליבם של חיי המסחר בעיר.
 

פונים שמאלה (צפונה) ברחוב ג'ונס, וממשיכים ישר לאורך שישה בלוקים. מיד אחרי מפגש הרחובות ג'ונס וגלובר (Glover) פונים ימינה במעלה רחוב ואלֶחו (Vallejo). רחוב זה הוא אתר צילומים נפוץ בסרטים שעלילתם מתרחשת בסן פרנסיסקו, וזאת הודות לגבעת הדשא שבקצהו, שממנה יש נופים משגעים. מכאן ניתן לראות את ברקלי, אוקלנד ואת פארק הר דיאבלו (Mt. Diablo State Park) הרחק במזרח; את הקטע הראשון של גשר מפרץ סן פרנסיסקו (San Francisco Bay Bridge), המוביל לאוקלנד; את גורדי השחקים של מרכז העיר, ובהם מלון מנדארין (Mandarin), על שני צריחיו התאומים; ואת הפירמידה המפורסמת של בניין טרנסאמריקה (Transamerica Pyramid), שהוקם ב-1972. המבנה הזה, אחד המפורסמים ביותר בעיר. הוא מתנשא לגובה 65 מטר, ויש בו 48 קומות.

מראה מראש המגדל Coit Tower

בשלב זה המסלול נהיה מעניין יותר. הקטע של רחוב ואלחו שבין רחובות ג'ונס וטיילור (Taylor) הוא גרם מדרגות. ממשיכים מזרחה וחוצים את רחוב טיילור, עד למקום שבו רחוב ואלחו שב להיות רחוב רגיל. ממשיכים ברחוב ואלחו מזרחה, במורד הגבעה, מהלך עוד שני בלוקים, עד לפינת הרחובות ואלחו ופאוול (Powell). פונים בזה האחרון שמאלה (צפונה). זוהי נקודת הגבול בין השכונות צ'יינה טאון (China Town), ראשֶן היל (Russian Hill) ונורת' ביץ' (North Beach).

ממשיכים במורד רחוב פאוול, לאורך ארבעה בלוקים. שימו לב לעבודות הכסף המוצגים בבית המלאכה   Delluchi Sheet Metal,  שבין רחוב ואלחו לבין רחוב גרין (Green), הידוע גם כ"שדרות ביץ' בלנקט בבילון" (Beach Blanket Babylon Boulevard). ממשיכים צפונה, ומיד אחרי שחוצים את רחוב יוניון (Union) תוכלו להבחין מצד שמאל ב-Washington Square Bar & Grill, אחת המסעדות המפורסמות בסן פרנסיסקו. מעט צפונה משם חוצה רחוב פאוול את שדרות קולומבוס (Columbus Ave.), הנתיב הראשי של שכונת נורת' ביץ'.
 

חוצים בזהירות את שדרות קולומבוס (נשארים ברחוב פאוול), ומיד פונים ימינה ברחוב גריניץ' (Greenwich). מטפסים במעלה התלול של הרחוב עד שאין עוד מעבר, ואז ממשיכים ימינה בגרם המדרגות המוביל למגדל קויט (Coit Tower). מטפסים במדרגות הבטון, אל השביל המרוצף המוביל לראש הגבעה.

המגדל, המתנוסס לגובה 64 מטר, ניצב בפסגה של שכונת טלגרף היל (Telegraph Hill). המגדל נבנה כאות הוקרה למכבי האש של סן פרנסיסקו, והוא מקושט בעשרות ציורי קיר, המתארים את החיים בסן פרנסיסקו בשנות השלושים של המאה העשרים, ובהם יצירות של לוסיין לאבוט (Lucien Labaudt), ג'ון לנגלי הווארד (John Langley Howard) ואחרים. הנוף הנשקף מצפון למגרש החנייה של המגדל עוצר נשימה. כדאי לנסוע במעלית עד לראש המגדל, המאפשר תצפית פנורמית מלאה של 360 מעלות. בעומדכם מתחת לפסלו של כריסטופר קולומבוס, תוכלו להבחין (משמאל לימין) בגשר שער הזהב; במרין הדלנדס (Marin Headlands); בעיירה סאוסליטו (Sausalito); באי אנג'ל (Angel Island), הגדול באיי במפרץ סן פרנסיסקו; באי אלקטראז (Alcatraz), שבו היה בעבר בית כלא גדול; בגשר סן רפאל (San Rafael Bridge) שבחלק הצפוני המרוחק של המפרץ; באי המלאכותי הקטן המכונה "אי המטמון" (Treasure Island); בברקלי, באוקלנד ובגשר המפרץ. יופי של מראה! 
 

הרחוב המפותל בעולם  .St  Lombar

לאחר מנוחה קצרה, חוזרים באותה הדרך במורד הגבעה, אבל הפעם לא פונים ברחוב גריניץ', אלא ממשיכים צפונה, עד שמגיעים לפינת רחוב לומברד (Lombar; כדאי לעקוב אחר המכוניות). פונים שמאלה (מערבה) במורד רחוב לומברד, שכיכב בסרטים רבים. בפינת שדרות גרנט (Grant Ave) תעברו ליד המסלול המסומן המפורסם, Barbary Coast Trail. מערבה משם, מהלך בלוק אחד, בפינת הרחובות לומברד וסטוקטון (Stockton), תוכלו לשמוע מאות אריות ים נובחים, שקולותיהם מהדהדים מרציף הדייגים.

הרחוב הזה נחשב לרחוב התלול והמפותל ביותר בעולם. שיפוע המורד הרחוב הוא בן 40 מעלות ובין הפיתולים הרבים שבו ישנן ערוגות פרחים צבעוניות המוסיפות יופי רב לרחוב המעניין הזה. אתם יכולים לרדת במורד הרחוב במכונית, אך סעו בזהירות כי הכביש כאמור מפותל מאוד. כניסת אוטובוסים לרחוב אסורה, אך תוכלו לקחת את רכבת הכבל של רחוב הייד, לרדת בפינת לומברד ולהתבונן מלמטה על הרחוב. כמו-כן ניתן להשתמש במדרגות ולעלות במעלה הרחוב. משני צידי הרחוב ישנם בתי קומות מבוקשים ביותר, למרות התנועה הסואנת של המבקרים במקום. 

בהמשך רחוב לומברד מערבה, בפינת רחוב מייסון (Mason), תבחינו בציור קיר נחמד על קיר בריכת השחייה העירונית. שניים מעסקי הקעקוע הטובים בעיר פועלים בצומת של רחוב לומברד ושדרות קולומבוס. מדובר ב-Lyle Tuttle וב-Ed Hardy’s. אתם נמצאים עכשיו בלב שכונת נורת' ביץ', ובטח מריחים את השום והפוקצ'ות שרק יצאו מהתנור.

ממשיכים ישר, בעלייה התלולה של רחוב לומברד, שיביא אתכם אל גרם המדרגות החובק את ששת הסיבובים של הרחוב, הידוע כ"רחוב המפותל ביותר בעולם". כשהולכים כאן, אפשר בהחלט להרגיש כמו דג סלמון השוחה במעלה הזרם, כשאיתכם וממולכם המון תיירים. הרגליים שלכם, על כל פנים, לא ישכחו לעולם את תרגיל הכושר הזה! 

כשתגיעו לפסגה קחו פסק זמן להתרעננות ולתצפית במגדל קויט, שממנו באתם זה עתה, הניצב היישר מולכם במזרח. כאן תראו גם את הקרוניות המופרסמות של העיר מיטלטלות לאטן במעלה או במורד הרחוב.

אל הים

פונים ימינה (צפונה) ויורדים ברחוב הייד (Hyde). שימו לב למבנים של פארק המים (Aquatic Park), המשתקפים במימי המפרץ. בצומת עם רחוב ביי (Bay) פונים שמאלה (מערבה), והולכים לאורך שני בלוקים. פונים ימינה (צפונה) ברחוב פולק, והמשיכו לכל אורכו, עד למוזיאון הימי של סן פרנסיסקו (San Francisco Maritime Museum).

המוזיאון הימי הוקם ב-1936 ועוצב בצורת ספינה. הוא מכיל מוצגים העוסקים בבניית אוניות. בפארק המים שסביבו נמצא אחד האוספים הגדולים בעולם לספינות עתיקות, ובהן הבלקלותה (Balclutha), שנבנתה ב-1886; מעבורת יוּריקה (Eureka) מ-1890; והאונייה אלמה(Alma), שנבנתה ב-1891. הכניסה חינם. בעת הביקור במקום תוכלו להבחין ברציף הדייגים, הנמצא רחוק מצד ימין.

ממשיכים מערבה, מצידו השמאלי של המוזיאון הימי, ויורדים בגרם המדרגות הקצר שמימין. פונים שמאלה (מערבה), וממשיכים בשביל שלאורך קו החוף, אשר מגיע בסופו של דבר עד לרחוב ופונה ימינה, לעבר המזח. פונים שמאלה בדרך מקדאוול (McDowell Road), שלרגלי המזח. מטפסים במעלה הגבעה, ועוברים על פני אכסניית הנוער (Fort Mason Youth Hostel) שמשמאל וביתני פורט מייסון (Fort Mason), המחנה הצבאי שהפך לשטח ציבורי פתוח, מימין. בראש הגבעה, ממשיכים ללכת לאורך הקצה הימני של הפארק. כאן ייפתח לעיניכם מראה של 180 מעלות על השכונות הצפוניות של העיר. ממשיכים בשביל ימינה, עד לפינת הרחובות לגונה (Laguna) וביץ' (Beach).

הולכים ברחוב ביץ' מערבה, עד אחרי נמל היאכטות. ממשיכים לאורך מרינה גרין (Marina Green), כשהכיוון הוא כל הזמן מערבה, לעבר גשר שער הזהב. המבנים שמשמאלכם מעוצבים בארכיטקטורה מעורבת של בנייה ספרדית וסגנון מודרני. בתים רבים ניזוקו כאן ברעידת האדמה של 1989. מרינה גרין הוא מקום נפלא להעיף בו עפיפונים, לצפות בספינות, או להתבונן בעוברים ושבים העושים את דרכם ברגל, על אופניים או על רולר בליידס.

ממשיכים מערבה לאורך המרינה, ופונים שמאלה (דרומה) ברחוב סקוט. אזור זה, הידוע כשכונת המרינה, הוא מוקד משיכה לצעירים ולרווקים של סן פרנסיסקו, המגיעים בהמוניהם לברים ולמכוני הבריאות שבמקום כדי לראות ולהיראות.

רחוב צ'סטנאט (Chestnut), המצטלב עם רחוב סקוט אחרי שישה בלוקים, הוא מקום מצוין לביגוד ולעיצוב עכשוויים, ויש בו גם בתי קפה יאפיים רבים. אחרי שיטוט ברחוב צ'סטנאט, חוזרים לרחוב סקוט וממשיכים בו דרומה. הרחוב, המטפס במעלה שכונת פסיפיק הייטס, יחזיר אתכם אחרי שמונה בלוקים נוספים לנקודת ההתחלה של המסלול, בפינת הרחובות סקוט וג'קסון.

צ'יינה טאון

באיזור הזה גרים כ-30 אלף מכלל 80 אלף הסינים שבעיר. הסינים הגיעו לעיר בימי הבהלה לזהב והתיישבו כמנהג המהגרים באזור אחד שעד מהרה זכה לשם צ'יינה טאון. זוהי השכונה הסינית הגדולה ביותר מחוץ למזרח הרחוק. יותר סינים מתגוררים בצ'יינה טאון מאשר בכל עיר אחרת בעולם מחוץ לסין או הונג קונג. במקום עשרות רבות של חנויות, מסעדות, בתי תה, חנויות מכולת, בתי ספר, בתי תפילה וכולם סיניים. זהו מקום נהדר לרכוש בו מזכרות ומתנות. מלבד סינים, האזור הומה בתיירים המגיעים מדי יום ולאורך השנה כולה. המחירים אגב, זולים להפליא, אך יש לבדוק מחירי פריטים דומים בחנויות אחרות. מחירו של אותו פריט עשוי להיות זול יותר בחנות סמוכה. וכן, אפשר להתמקח ובכיף, בדיוק כמו בשוק הבדואי בארץ. 

במורד הרחוב ממוקמות חנויות המכולות והירקות. סינים מכל רחבי העיר מגיעים לקנות את התבלינים, הירקות ומיני המזון המיוחדים שלא נמצאים באף סופרמרקט אמריקאי. החנויות פתוחות מדי יום מהשעה 9-10 בבוקר ועד השעה 10 בלילה. אני אישית ממליצה על טיול רגלי לבד ברחבי השכונה, אבל אם תרצו, תוכלו לקחת טיול מודרך: לפרטים והזמנות 1822-986-415. שעות הפעילות של מרכז התיירות המקומי: בין הימים שלישי-שבת בין השעות 10 בבוקר עד 4 אחה"צ וסגור בחגים. הסיורים מוצעים בחינם אך יש להזמין מקומות מראש.
 

אלקטרז 

אין תייר המגיע לסאן פרנסיסקו ולא קופץ לבקר בבית הכלא. זהו כמובן לא סתם בית כלא רגיל, אלא כלא אלקטרז השוכן על אי מרחק קצר מרציף הדייגים (ועל המקום הזה בהמשך). אלקטרז היה ידוע כבית הסוהר השמור ביותר בארה"ב, מי האוקיינוס הקרים שהקיפו את אלקטרז מכל עבר היו כמעט ערובה בטוחה נגד בריחות. וכך אכן היה עד אשר מספר אסירים נועזים הצליחו לברוח מהאי. גופותיהם מעולם לא נמצאו ורשויות בית הסוהר העדיפו להאמין שהם נטרפו על ידי הכרישים. אחרים מאמינים שהם דווקא הצליחו להגיע לחוף בשלום. מכל מקום, מספר שנים לאחר הבריחה הגדולה, נסגר בית הסוהר באי והיום הוא פתוח למבקרים. אתם אולי זוכרים את אלקטרז מהסרט בכיכובו של קלינט איסטווד "הבריחה מאלקטרז". 

האסירים שנמלטו מהכלא, יצרו בובות בדמותם שהטעו את הסוהרים לחשוב שהם ישנים במיטותיהם בזמן שהם נמלטו מהכלא, לאחר שחפרו בקיר התא במשך חודשים ארוכים. אם תבקרו בכלא, תוכלו לראות שיחזור של אותן בובות ולבקר גם בתאים של מספר מהמאפיונרים הידועים ביותר בארה"ב אשר ריצו שם את מאסרם, אל קפונה היה אחד מהם. ניתן לבקר בתאי הכלא הקטנים להפליא, בצינוקים, לבקר בחדר האוכל שם עדיין מצוי התפריט, להשקיף משם על סאן פרנסיסקו ולחשוב שלפחות לאסירים היה נוף יוצא מן הכלל. סירות ומעבורות יוצאות אל האי מדי יום מרציף מספר 43 ברציף הדייגים (פישרמן וורף).
 

רציף הדייגים 

בחזרה לרציף הדייגים, אחד מאזורי התיירות השוקקים ביותר בעיר כולה. שווה להעביר במקום כשעתיים ולקפוץ לאחת מתוך עשרות המסעדות השוכנות במקום. תוכלו לבקר עוד בחנויות מזכרות ולבקר באטרקציות באיזור. אז מה בדיוק אפשר לעשות שם? בין רציף 39 לכיכר ג'יררדלי ((Ghirardelli Square שוכנות מספר אטרקציות מעניינות כמו מוזיאון השעווה, 145 רחוב ג'פרסון. המוזיאון כולל דמויות של סלבריטאים, נשיאים ואנשים מפורסמים אחרים. מוזיאון ריפלי, על שדרות ג'פרסון 175. ברציף 45 מאחורי מסעדת פרנסיסקן, תוכלו לבקר בצוללת ממלחמת העולם השניה. אם אתם כבר נמצאים באזור, כנסו למאפיית באודין, שם תוכלו לטעום מהלחמים הטובים ביותר בעיר. בקומה השניה של המקום שוכן בית קפה. מרכז הקניות קאנרי - בפינת ג'פרסון וליבנוורט (Jefferson/Leavenworth) שוכן מרכז קניות ענק שהוקם בשנת 1907. במרכז תוכלו גם לעצור, לנח ולאכול.
 

גולדן גייט פארק  Golden Gate Park

ה-golden gate park. האזור ירוק, מטופח ומיוחד ומשתרע על פני אקרים רבים ובעוברנו בשביליו נתקלנו בעשרות אנשים, העוסקים בסוגים שונים של ספורט: הליכה, ריצה, רכיבה על אופניים, נוסעים על רולרבליידס ואף לוקחים שעורים לצלילי מוסיקה, לומדים ריקודי שנות השישים וכמובן המון ילדים וילדות הנהנים להם בדשאים. הגן היפני (japaneze tea garden) כמעט ונסגר כשהגענו אליו, אך הספקנו להתרשם מיופיו, מהגנים המשורטטים והמיוחדים אשר מפלוני מים ובריכות דגים טבולים בתוכם ובינות לפגודות. הפארק מאוד מיוחד וקסום.

הגולדן גייט פארק הוא אחד מאתרי התיירות הפופולאריים בעיר, בעיקר בזכות הגן היפני והמוזיאונים המצויים בו. המקום לא רק פופולארי בקרב התיירים ותושבי המקום אלא גם בקרב אורכו של הפארק כ-5 קילומטר ורוחבו כ-800 מטר. אם אתם מגיעים לפארק ביום ראשון תוכלו להנות מקונצרט הנערך שם מתחת לכיפת השמיים, חינם אין כסף. בפארק תוכלו לבקר במוזיאונים, באקדמיה למדעים, בגן חיות שבו איילים, זברות ועדרי בופאלו. בנוסף תוכלו לשחק כדורסל ובייסבול במגרשים המסומנים, לשכור אופניים (בכניסה לפארק) או לרכב על סוסים. מומלץ לשכור סירה ולשוט באגם הגדול שבמקום. איך מגיעים: קחו את אוטובוס מספר 38 ממרכז העיר (עם אותו הקו תגיעו גם לאתרי תיירות מפורסמים אחרים), סעו עד לרחוב מספר 10 וקחו את אוטובוס מספר 10 שיקח אתכם אל הפארק. רדו ליד מוזיאון דה יונג, שהוא המוזיאון הראשון בכניסה לפארק, ומשם המשיכו לטייל ברגל. להלן הפירוט של כל המקומות המעניינים בפארק: מוזיאון דה יונג, המוזיאון לאמנות אסיה, האקדמיה למדעים, הגן היפני.
 

גשר שער הזהב
 

כמובן שאם אתם מבקרים בסאן פרנסיסקו, אתם חייבים לבקר בגשר שער הזהב - סימלה של העיר המככב בכל פוסטר וגלויה והוא יפה, ארוך ומרשים וממש לא עשוי מזהב. למעשה, ציבעו של השער הוא כתום כהה, אפילו לא זהבהב במקצת. בזמנו, היה גשר שער הזהב הגשר התלוי הארוך ביותר בעולם עד שנבנה גשר ורזאנו בניו יורק, שלקח ממנו את הבכורה אך לא את העניין והיופי. הגשר נבנה בשנת 1937, אורכו 1270 מטר וגובה מגדליו 227 מטר. מאז הוקם שער הזהב הוא הפך למוקד משיכה למיליוני תיירים וכן למאות מתאבדים שהחליטו לשים קץ לחייהם על ידי קפיצה מהגשר אל מי האוקיינוס הקרים שלמטה. למעלה מ-500 איש התאבדו במקום מאז נבנה הגשר והוא עדיין נחשב לנקודת התאבדות פופולרית אך לא חוקית. אם תנסו לקפוץ ממנו אל מי הים הקרים שלמטה ותינצלו, תעצרו מייד לאחר שימשכו אתכם מהמים. גובהו של הגשר מאפשר מעבר חופשי לספינות מכל גודל, כך שאם תרצו, תוכלו לקחת שייט באחת הספינות היוצאות מרציף הדייגים ולראות את הגשר מלמטה. אם תרצו להיכנס לעיר דרך הגשר תתבקשו לשלם 3 דולר, ביציאה מהעיר המעבר דרך הגשר חופשי

אם אין לכם רכב ואתם רוצים לעבור את הגשר, קחו את האוטובוס היוצא מתחת גרייהאונד ברחוב 7 ליד מארקט. סעו באוטובוס עד טול פלאז וטיילו רגלית במדרכה שעל הגשר. זיכרו שבסאן פרנסיסקו קריר בדרך כלל ובמיוחד באיזור גבוה זה, כך שמומלץ להביא איתכם בגד חם. זכור לי ביקור אחד בגשר הזהב בחודש יוני. עזבנו את לוס אנג'לס המתעלפת מחום, אך כשהגענו לסאן פרנסיסקו ולאזור גשר הזהב, קפאנו מקור. סאן פרנסיסקו קרירה מל.א. בכ-20-30 מעלות פרנהייט (לפחות), קחו זאת בחשבון כשאתם מגיעים לעיר. "למעלה מ-500 איש התאבדו במקום מאז נבנה הגשר והוא עדיין נחשב לנקודת התאבדות פופולרית אך לא חוקית".

המרכז היפני 

אם כבר ביקרתם בצ'יינה טאון ואתם לא רוצים לקפח את המרכז היפני, אז קחו את אוטובוס מספר 38 היוצא מרחוב גירי וסעו אתו עד לרחוב לאגונה. המרכז היפני משתרע בין רחוב לאגונה ועד רחוב פילמור. המרכז נחנך בשנת 1968 כסמל לידידות והוקרה בין העם האמריקאי לבין העם היפני. תמצאו שם תיאטרון קאבוקי, גלריות, הופעות קראטה, מסעדות, גנים יפנים, מרכז מסחרי עם חנויות למכירת צעצועים, בגדים, מזכרות, תכשיטים וכל העולה על דעתכם. במרכז היפני שוכנת גם הקונסוליה היפנית. במרכז הרבה גשרים המובילים אל האגפים והבניינים במקום. סך הכל משתרע המרכז על פני 5 אקרים. אי אפשר להשוות את המרכז לצ'יינה טאון. הוא הרבה יותר קטן ופחות צבעוני, אך מעניין לבקר בו. אם אתם מגיעים ברכב ניתן לחנות בחניה תת קרקעית. זהו המקום להזכיר, שגם אם הגעתם לעיר ברכב, תשאירו אותו במלון והשתמשו בתחבורה הציבורית, היא מאוד נוחה, מגיעה לכל מקום, מהירה וגם תפטור אתכם מהצורך לחפש חניה, כי מציאת חניה בעיר היא כאב ראש לא קטן (וחשוב לא פחות- יקר!). 
 

Biscuits & Blues
 

בלילה, סאן פרנסיסקו שוקקת חיים לא פחות מאשר ביום. יש לה מועדוני לילה, בארים ומסעדות הפתוחות עד שעות הלילה הקטנות (שונה כל כך מלוס אנג'לס הנסגרת מוקדם בערב). Biscuits & Blues הוא מועדון בלוז ידוע ואהוב עם מסעדה ובאר. תוכלו להקשיב למוסיקת בלוז בזמן הארוחה. במקום מופיעים זמרים ונגני בלוז מדי ערב. רחבת ריקודים ומסכי וידאו גדולים. כתובת: 401 מיסון סטריט. טלפון: 2583-292-415. שעות פתיחה: בין הימים שני עד שישי בשעה 5 אחה"צ, בימי שבת וראשון בשעה 6 בערב.
 

רחוב יוניון 

סאן פרנסיסקו ידועה בבתים הויקטוריאנים הצבעוניים והמקסימים שלה. תוכלו לראות אותם בקטע הרחובות שבין שדרות ואן נס ורחוב שטיינר. שם תמצאו גם מרכז קניות מיוחד, חנויות יפות, בוטיקים, גלריות, חנויות לממכר עתיקות וחפצי אמנות ועוד. ברחוב מרינה תמצאו את הבתים המפוארים ביותר בעיר.
 

החשמליות  

טוב, זהו אינו אתר תיירותי, אבל בסאן פרנסיסקו, החשמליות, או כשפי שהן מוכרות יותר בשמן באנגלית: Cable Car הן יעד תיירותי בפני עצמו ולא סתם עוד אמצעי תחבורה. זהו כיף לא נורמלי לעלות על אחד מ"האוטובוסים החשמליים" האלו, הנעים על כבלים ולנסוע ברחבי העיר. איזו צורה נהדרת לראות את סאן פרנסיסקו, על כל עליותיה ומורדותיה. יש לחשמליות אלו שלושה מסלולים. שניים מהם יוצאים מאותו מקום בפינת פאוול ומרקט. פאוול הייד- יוצא ממארקט ופאוול לאקווטיק פארק ועוצר בתחנות תיירותיות פופולאריות כמו יוניון סווקר, ההר הרוסי, נוב היל רחוב לומבארד (זה המפותל, זוכרים?) ומסיים את מסלולו בכיכר ג'יררדלי. פאוול מייסון- יוצא ממארק ופאוול לרחובות ביי וטיילור ומסיים סמוך לרציף הדייגים. רחוב קליפורניה- יוצא מרחוב דראם לואן נס דרך המרכז הפיננסי של העיר, צ'יינה טאון, נוב היל. אם אתם רוצים לנסוע רק פעם אחת בחשמלית, קחו את הקו הזה מאחר והוא פחות עמוס. 
 

קליף האוס 

קחו את אוטובוס מספר 38 המגיע למרכז היפני והמשיכו אתו עד לקליף האוס שם תוכלו לבקר ברצועת חוף מקסימה של האוקיינוס השקט. בית הקליף שוכן על הצוק המשקיף אל הים. אם תרצו תוכלו לסעוד במקום ולבקר בחנות המזכרות. כמו בכל מקום אליו תגיעו בסאן פרנסיסקו, הנוף הנשקף משם הוא מדהים ביופיו. תוכלו להשקיף על מספר איים קטנים ועל כלבי הים החיים שם (תוכלו לראות אותם בין החודשים ספטמבר עד יוני).