ליון– טיול בבירת הקולינריה

ליון – טיול בעיר החיים הטוביםֿ

עיר צרפתית זו רק פריז, נכון? אז זהו שלא, יש בצרפת מגוון ערים, קטנות וגדולות בסגנונות שונים. העיר ליון מהווה את שטח המטרופולין השני בגודלו אחרי פריז, כ- 2.5 מיליון תושבים. ושווה לכם להכיר אותה, למה? כי הטיסות לליון זולות יחסית, העיר יפה עם חלקים עתיקים מרשימים, אווירה נעימה והאוכל, הוי האוכל...

כבר במטוס לליון הבחנו במגמה ברורה לבאות: הוא היה מלא במשפחות מקומיות שצחקו ודיברו אחת עם השנייה, היו הרבה חיוכים ולמרות שהיה גם בכי של ילדים, ראינו הורים שמחזיקים אותם בחיוך ומרגיעים. היה רעש גדול, אבל כזה טוב, עם שמחת חיים. 

את הכתבה הזו בחרתי לעשות בסגנון מעט שונה, במקום מדריך טיולים יבש, אעדיף להעביר את אווירת וסגנון העיר בתמונות ולנסות להמחיש את התחושות שעברו בנו במהלך סוף השבוע. יש בעיר הזו משהו שאחרי החופשה היה ברור כשמש: בליון אוהבים את החיים הטובים. אוהבים אוכל טוב שנמצא ב(כמעט) כל פינה, אוהבים לטייל בסמטאות העיר ושבילי האופניים ואוהבים להקדיש לזמן הפנאי חלק גדול מהיממה: החנויות נפתחות רק סביב 10-11 בבוקר ונסגרות בשבע, חלק מהמסעדות פועלות רק שעתיים בצהריים ובערב וביום ראשון נדמה שעוצר מוטל על העיר – שקט מוחלט כמעט. אחד מהחברים איתם טיילנו אמר כי הוא לא זוכר מקום נוסף שהפעיל את מיצי הקיבה שלו כל כך חזק במהלך הביקור בשווקים והמסעדות השונות וזה תיאור שקולע בול לעיר ליון. אגב, גם עישון נכלל כאן כנראה בהגדרת החיים הטובים, מעשנים בהרבה מקומות, בעיקר בחוץ, לפעמים גם בפנים.
 

זו עיר בה ניתן לראות דמות שף ענקית מצויירת על בניין, כאן יש בעיקר קרבות סכינים במטבח ולא בשדה קרב עקוב דם. ומי שמסתער על המסעדות ועומד בתורים במאפיות אלו לא תיירים אלא המקומיים שבאים לאכול כדרך קבע וחיים.

לפני הנסיעה, לא מעט אנשים ששמעו כי אנחנו נוסעים לליון, הזהירו אותנו ״מפני המוסלמים ברחובות״. בפועל? זה לא היה נושא שעלה כלל בזמן הטיול במקום, לא ראינו נשים עטויות רעלה או משהו דומה והאווירה היתה חופשית ונעימה. באיזור הפרסקוויל ראינו חבורות רבות של נערים ונערות  ובשעות הלילה המאוחרות יצא לנו לראות אף נערות שהולכות בדד. מה שאני רוצה לומר זו שהאווירה הכללית במקום נעימה ובטוחה ונראה שאנשים לא חוששים לצעוד בסמטאות העיר גם בלילה. ראינו פה ושם בודדים חסרי בית או כאלו שנאמו בצרפתית אך אלו היו היוצאים מהכלל.


קרובה להרי האלפים

ליון נמצאת במזרח צרפת, קרובה יחסית להרי האלפים, בירת חבל אוברן רון אלפ. שעה וחצי מליון בכביש המהיר ואתם מגיעים אל הרי האלפים, אל העיר אנסי על גדת האגם הכי צלול באזור ומשם אל עיירות סקי כמו שאמוני והר מון בלאן. גם ז׳נבה בשוויץ נמצאת במרחק נסיעה דומה. בצרפת, צפונית לליון נמצאת ד'יז'ון עם החרדל המפורסם ובאיזורים הסמוכים מייצרים גם את יין הבוז'ולה הצעיר.

את העיר חוצים שני נהרות – רון ונהר סון שמתחברים בצד הדרומי שלה. מרכז העיר נמצא למעשה על חצי אי בין הנהרות. חצי האי פריסקוול (Presqu'ile) נראה בחלק מרחובותיו כמו מרכז קניות אחד גדול לאופנה, עם שלל חנויות מותגים אלגנטיות במדרחוב Republique וחווית קניה מרשימה, אבל המחירים לא זולים. המקומיות והמקומיים לבושים יפה ואלגנטי במיטב מחלצות האופנה.
 

יש טיסות ישירות לליון עם חברת התעופה טראנסאוויה (פעמיים בשבוע) וכמובן מבחר של טיסות עם קונקשן כגון טיסות לפריז ומשם קונקשן לליון. שדה התעופה סנט-אכזופרי נקרא על שם סופר הספר "הנסיך הקטן". יש רכבת מהירה לעיר, במחיר של 14 אירו לאדם והיא פועלת עד לשעה 24:00 בלילה. מחיר מונית בלילה יכול לעמוד על סביב 75-80 אירו בתעריף לילה (ביום אמור להיות זול יותר).


תרבות של אוכל טוב

נראה שה״ליונים״ חיים ברחוב, לא מבחינת לינה אלא תרבות אוכל, בשלושה ימים נתקלנו בשישה שווקים. זה יכול להיות על גדת נהר או בכיכר שכונתית: עשרות דוכנים עם כל טוב של פירות טריים (קנינו דובדבנים אדומים בשרניים ומתוקים), ארטישוקים יפים, מאפים טריים מכל הסוגים, דוכני דגים וגבינות ריחניות, אינספור סוגי נקניקים וגם מתקן עופות צלויים. לרוב השווקים נפתחים בשבע בבוקר ונסגרים באחת בצהריים ואורח החיים הזה מרמז שרבים רוכשים אוכל טרי לאותו היום ולא נזקקים לשירותי ״הקפאת בשר״ למינם. זו יכולה להיות גם הזדמנות להרכיב ארוחת פיקניק מגוונת עם מיני ירקות, לחם, נקניק או גבינה ואפילו עוגה מתוקה לקינוח.
 

בושון (Bouchon) הוא סמל למוסד אוכל ליונזי קלאסי, בישול מקומי. תרבות האוכל וההסעדה מהווה סמל לחיים, באחת מהמסעדות הצצתי למטבח הנירוסטה, שני שפים עמדו שם זקופים ממתינים להזמנות מהמלצרים והמטבח היה נוצץ – מבהיק מניקיון, כאילו לא הכינו שם מנות עבורנו רק לפני כמה דקות. סידור השולחן, הסדר בו המלצרים נוהגים, מקצוענות לשמה.

 

בשר מהווה מרכיב עיקרי בארוחות, הן למנה ראשונה וכמובן למנה עיקרית. ניתן לראות מנה ראשונה ״קלאסית״ של ליון שמורכבת משכבות בשר, פטה ושומן, לפעמים גם בתוספת פיסטוקים. כל זה אפוי בתוך בצק ונראה כמו לחם אבל כל פרוסה עשוייה שכבות של כל טוב בשר. היא מוגשת קרה בליווי מלפפונים חמוצים ובצל מקורמל. נה ראשונה אחרת טיפוסית לאזור היא ביצה עלומה ברוטב יין ופטריות. למנות עיקריות יש תבשיל נקניקי דם, סטייקים וגם דגים, למשל סופלה קציצת דג.
 

יש לליון את הפרלין המקומי – שקדים אגוזים ועוד בתוך מרקם אדום. התערובת האדומה מופיעה בהרבה מאפי בוקר – קרואסונים, בריוש וגם בתוך כיכר לחם עגולה – ראיתי תור ארוך של אנשים שממתין לרכוש אותה. במסעדות רבות, יש קינוח פאי פרלינים שמכיל שכבת בצק פריך דקה ומעליה שכבה אדומה קשה למגע (צריך סכין לחתוך אותה) וטעימה לחיך (לא דביקה כפי שהמראה מטעה לחשוב).
 

השוק הסגור של פול Paul Bocuse נדמה אולי במבט ראשון אולי כמקור השראה לשוק שרונה בתל אביב, הגענו ביום ראשון בשעה עשר וחצי בבוקר וראינו כבר אנשים יושבים, שותים אלכוהול (יין או קוקטייל של בוקר), שואבים בהנאה צדפות ומאכלים נוספים. לנו זה היה עדיין מוקדם לאוכל כזה אז מצאנו במעבר האמצעי בשוק בית קפה קטנטן עם ארבעה שולחנות לערך בו צריך לבחור מאפים במאפיה שממול ואז להתיישב בהנאה והמלצר מגיש אותם ביחד עם הקפה. המבחר בשוק מהמם את החושים בצבעים, ריחות וקולות האנשים שמסביב, יש מבחר אינסופי של קינוחים בעושר כזה של צורות וצבעים שמכניס אותם לקטגוריית אומנות. דוכני בשר ודגמים בהם המוכרים המיומנים מפשיט, חותך ואורז את המוצר במיומנות ומהירות. בצד אחר של השוק, טבח מבשל במחבת גדולה ערימת נתחים, זורה תבלינים ומעביר אותם למגש מעורר תאבון. אפשר לבלות כאן שעה שעתיים בכיף ולאכול כמובן באחת מהמסעדות במקום. קחו בחשבון שמדובר בחלל מודרני, מאוד מסודר ולא בשוק פתוח בן עשרות שנים ולכן יש כאלו שימצאו אותו ״סטרילי״ מעט בסגנון ובתחושה.
 

לטייל בעיר

אנשי העיר התגלו כנחמדים באופן כללי, אבל ידיעת השפה האנגלית אינה פופולרית במיוחד ולכן בחלק מהמקרים נסתייענו בתנועות ידיים. יש המון תחנות להשכרת אופניים והמחיר ליום זול מאוד (אירו בודדים) ויש לצד כבישים רבים נתיב יעודי לאופניים.

מיקום המלון שלנו היה במרכז חצי האי פריסקוול, מיקום מצויין לטיול עירוני, מרחק הליכה של חמש דקות משני הנהרות – אחד בכל צד מנוגד. כמעט ולא הזדקקנו לשירותי תחבורה ציבורית, אבל כשרצינו, נסענו במטרו אל מוזיאון לומייר למשל, או אל פסגת גבעת שכונת Croix Rousse שם הרכבת התחתית עולה בעלייה מתחת לאדמה. לטעמי, הכי מיוחד לישון באיזור הפריסקוול או העיר העתיקה, בבניין "ותיק", בחדר קלאסי עם תקרה גבוה וחלונות גבוהים עד לתקרה – בשאיפה עם נוף יפה לכיכר כזו או אחרת. החלונות בחדר סיפקו אטימות מצויינת לרעשי הרחוב וכאשר פתחנו אותם, ניתן היה לצאת החוצה למרפסת עתיקה וצרה (טובה בעיקר לתמונות והצצה לרחוב מטה ולא מתאימה לישיבה). בשני צדדי חצי האי, מעל שני הנהרות מתוחים שלל גשרים – חלקם מיועדים להולכי רגל בלבד והאחרים גם למכוניות, עברנו אותם לא מעט פעמים הלוך ושוב במהלך טיולנו.
 

בכיכר הגדולה בלקור (Place Bellecour) נמצאת לשכת התיירות המאוד מוצלחת של ליון. במבנה מודרני ממוזג, מוציאים פתק ממוחשב, יש כמה עמדות והנציג שטיפל בנו היה מאוד לבבי ונתן הסברים מקיפים. הזמנו דרכו סיור מודרך באנגלית לעיר העתיקה וטרבולוס וגם שייט על הנהר. כאן מחלקים גם את מפת העיר ותוכלו לקבל עליה גם הסברים. צפונית אליה, ממוקמת כיכר היעקובינים עם המזרקה האלגנטית, נמצאת בו חנות קפה נספרסו (נכון לפרסום הכתבה, מחיר שרוול קפה עמד על 4 אירו – 16 ש״ח מול 22-25 ש״ח בישראל).
 

בצד המערבי – מעבר לנהר הסון ועל שיפולי גבעה נמצאת העיר העתיקה - Vieux Lyon שנוסדה ע"י הרומאים לפני יותר מ- 2,000 שנה. על גדת הנהר של העיר העתיקה, רואים שורות בתים צבעוניים – מראה יפה לעין. 

הבניינים הותיקים קלאסיים בעיר העתיקה מחוברים זה לזה ויש בין חלקם חצרות פנימיות יפות. גם חדרי המדרגות מיוחדים במראם – עם גרם שמטפס מעלה בצורה סיבובית וביחד עם החלונות / פתחים זה נראה כמו מגדלים מהאגדות. ליון היתה מפורסמת בעברת בתעשיית המשי האיכותי שלה והאורגים היו נוהגים לנוע במעברים פנימיים בתוך הבניינים שחוצים בין ״בלוק לבלוק״ ובכך היו מגנים על הבד היקר מפני גשם למשל. גם היום אפשר לטייל במעברים הללו - טרבולס (Traboules)  וחלקם ממש מיוחדים לעין, אבל זכרו שהבניינים הללו ממשיכים לשמש למגורים עד עצם היום הזה ולכן אין לצעוק או לגרום לרעש מיותר.
 

אל קתדרלת נוטרדם שבראש הגבעה אפשר לעלות בדרך הקלה והמהירה עם הפניקולר (שממוקם בתחנת הרכבת התחתית בעיר העתיקה), או במסלול מפותל דרך הגנים. אנחנו בחרנו לתהות ולטעות בסמטאות ושילמנו על כך: הלכנו עד לצד המזרחי של העיר העתיקה אל תחנת הרכבת, ומשם התחלנו עליה במדרגות, בהתחלה היה דווקא נחמד – יש שם מוסד לימודים כלשהו והמון סטודנטיאלי שעולה ויורד ביחד איתך, אבל כשנגמר גרם המדרגות הראשון, היתה פניה שמאלה שוב לכיוון מעלה ואז התחלנו בטיפוס של גרם עם מאות רבות של מדרגות. עם נשימתנו האחרונה כמעט הגענו לבסיס האנטנה הגדולה שמשקיפה מעל ליון (שנדמית לרגעים כעין מגדל אייפל מקומי) ולאחר הליכה קצרה נפתח נוף העיר לפנינו במרפסת הנוף הגדולה שליד הקתדרלה. מהתצפית אפשר לראות את מרחבי ליון ואת אינספור גגי הרעפים וישר מולנו ניצב גם בניין ״העיפרון״. 

קתדרלת נוטרדם גדולה ומרשימה, במיטב הסגנון הגותי ופיתוחי זהב על התקרה, כמו גם חלונות צבעוניים גבוהים. מתחת לאולם הגדול נמצא אולם תפילה נוסף (יש כתובת בעברית במדרגות).

צפונה ומערבה מהקתדרלה נמצאים שרידי העיר שבנו הרומאים, עם אמפי תאטרון בו מתקיימות הופעות מוזיקה בלילות הקיץ. לרדת חזרה לעיר אפשר דרך שבילים מתפתלים בגנים שמתחת לקתדרלה ואם מזג האוויר נעים, זהו טיול נעים מאוד עם נופי העיר שמציצים מבעד לעצים ובתים.
מוזיאון לאומנויות יפות בעיר (Musée des Beaux-Arts de Lyon) נמצא בכיכר טרוקס (Place des Terreaux). גם אם בחרתם שלא לשוטט מול אינספור יצירות האומנות, שווה להכנס לבניין (עמדת רכישת הכרטיסים נמצאת בהמשך) – תגלו שאתם נמצאים בתוך חצר גן פנימית, יפייפה עם עצים ופרחים ומזרקה קטנה באמצע. אפשר לשבת כאן על אחד מספסלי העץ ולהנות מפינה שקטה ונעימה מאוד באמצע העיר.
 

בכיכר טרוקס אפשר לראות את Fontaine Bartholdi - מזרקה אותה יצר האמן שעשה את פסל החירות אותו נתנו הצרפתים לאמריקאיים כמתנה. מאחורי בית העירייה המרשים, נמצא בניין האופרה ובחזיתו אפשר לראות חבורות של בני נוער רוקדים ברייקדנס. 

מרחק כמה רחובות משם למערב, בצמוד לכיכר Sathonay יש גרם מדרגות ולידו נמצאת לשכת הנישואין של ליון (״מדרגות הרבנות״ בסגנון המקומי), בביקורי שם צפיתי בחתונה והחבורה הצטלמה עם חיוכים על המדרגות. במבט מהצד נראה היה שהצלם לחוץ יותר מהחתן…
בכיכר עצמה ניתן ליהנות מגלידה טעימה ולשבת בצל העצים ולצפות בעוברים ושבים.
 

בגבעה הצפונית נמצאת שכונת אורגי המשי (לשעבר) שנקראת Croix Rousse, עלינו עם הרכבת התחתית (שעולה מתחת לאדמה בעלייה מורגשת) עד לכיכר עם אותו שם של השכונה, שם בשדרה הראשית (Boulevard de la Croix Rousse) מתקיים שוק י שניה, עתיקות ואוכל עם טור ארוך שךל דוכנים שלא רואים את סופו. וכמובן, גם כאן יש מסעדות, פאבים וברים בסביבה. מהשדרה, ניתן להתחיל לרדת דרומה לכיוון פריסקוול דרך מדרגות ותצפית על העיר.

בנקודה זו, השמיים התקדרו ואנו רצנו אצנו מטה בסמטאות כשהגשם טופח עלינו קרירות עד שנעמדנו מול בניין יפה עם גג עגול (האופרה) והללויה – מצאנו מסעדה המספקת מחסה לגוף הרטוב. בפנים, היה כה חם עד שהמלצר בעצמו התנצל ופתח חלונות דלתות גדולות לשם הכנסת משב רוח רענן. ליושבים בפנים (מקומיים) זה כנראה לא ממש הפריע עד שהגענו. קרפצ'יו הסלמון בשמן זית ושמיר היווה בן לוויה הולם לבירה צוננת והגשם הפך אז למראה מהנה מבעד לפתחי המסעדה.
 

הבית המצוייר - Fresque des Lyonnais: אחד מהמאפיינים האומנותיים הבולטים בליון הוא נושא ציורי הקיר, אם אתם אוהבים כאלו, אז מצפה לכם מסלול גילוי משמח ברחובות העיר בצייד אחר קירות בניינים מעניינים. בניין הסלבריטאים מהווה יופי של דוגמה לכך, זהו בניין מגורים עם מרפסות שצופה אל הנהר, אבל אם באים מהרחוב שבגבו, אז מתגלה הדבר האמיתי: בניין מצוייר לגמרי שנראה ראליסטי לחלוטין כאשר מתקרבים מרחוק. על המרפסות המצויירות נמצאות דמויות מפורסמות מהעיר, כמו האחים לומייר וגם את הנסיך הקטן (קומה שנייה בצד ימין). רבים באים לכך להצטלם על רקע התפאורה. לא רחוק משם נמצא ציור קיר ענק נוסף שמציג מדפי ספרייה עמוסי ספרים.
 

שיט על הנהר

יש שני מסלולי שיט עיקריים בעיר שיוצאים מנקודה ליד גשר הולכי רגל - Passerelle du Palais de Justice. האחד פונה לכיוון צפונה מזרח מגיע אל האי הציורי Île Barbe שעל הנהר והשני לכיוון ההפוך אל מפגש הנהרות ומגיע בקצהו אל האזור המודרני של ליון עם כמה בנינים מיוחדים בצבעי כתום וירוק. זהו שייט רגוע בספינה, ניתן לשבת בפנים מול חלונות זכוכית גדולים או למעלה בקומת הגג באם מזג האוויר מרשה זאת. ההסברים מתנהלים ברובם בשפה הצרפתית בלבד וחבל.


כאן התחיל הקולנוע המודרני

מוזיאון לומייר מהווה מקום חובה לכל חובב קולנוע. המוזיאון ממוקם בבית המשפחתי המפואר ומתברר כי האחים בנו אימפריה מסחרית של ממש. כאן אפשר לראות מנורות קסם שהטילו בעזרת נר תמונות צבעוניות על קיר, כמו גם את מצלמות הקולנוע הראשונות – ראינוע ואת מקרן הקולנוע הראשון  שהציג עשרה סרטונים קצרים באורך של כדקה בשנת 1895 והבהיל את קהל הצופים הנלהב בראליסטיות של ״הרכבת נכנסת לתחנה״. לידיעתכם, צילמו בתלת מימד כבר לפני יותר ממאה שנים ואפילו תמונה ב-360 מעלות – הרבה לפני שחלמו על מצלמות סמארטפונים משוכללות.

חבל רק שאין מיזוג אוויר במקום (או שהוא לא פעל בביקורנו) ובתחילת חודש יוני היה חם למדי. הגענו בבוקר ובכיכר מול המוזיאון התקיים שוק אוכל מקומי. תחנת המטרו (על שם לומייר) כמעט וצמודה למוזיאון.
 

מומלץ גם לבקר במוזיאון המיניאטורות לקולנוע (Musée Miniature et Cinéma), בו אפשר לראות תפאורות ותלבושות אמיתיות מסרטים מפורסמים (כמו הנוסע השמיני, ספיידרמן, ארבעת המופלאים, סטארגייט ועוד). המוזיאון נמצא בעיר העתיקה.


ולקינוח, עוד על אוכל

בחזרה לאוכל: יש שלושה ריכוזים עיקריים של מסעדות בשטח העיר התיירותי, ראשית, יש המון מסעדות תיירים בעיר העתיקה שעל שפת הגבעה. בחצי האי פריסקוול יש בצד המערבי רחוב פאבים ומסעדות (Rue de la Monnaie) שנסגרות בשעה אחת בלילה ובצד המזרחי נמצא רחוב (או יותר נכון סמטה) של מסעדות "בושונים": Rue des Marronniers היא סמטת הולכי רגל שמלאה מראשיתה ועד סופה במסעדות צפופות שולחן על שולחן. בערב הכל מלא, חי ותוסס. מעבר לכך, יש כמובן עוד המון מסעדות ובתי אוכל המפוזרים ברחובות ושכונות העיר ואפשר למצוא בה 15 מסעדות עם כוכבי מישלן. אגב, אם אתם מעוניינים ללכת למסעדה ספציפית, מומלץ להזמין מקום מראש, יש כאלו שמתמלאות כבר שבועות לפני.
 

חוזקת האוכל המקומי באה לידי ביטוי בארוחת צהריים וערב, דווקא בבוקר התקשנו למצוא מקום מלהיב חך ורוב המקומות הציעו בגט עם חמאה וריבות ומאפים נוספים. גם הקפה המקומי ברוב המקומות לא דורג אצלנו בציונים גבוהים.  

לסיכום, ליון התגלתה כעיר קלאסית יפה ונעימה אשר מספקת חוויה קולינרית אחת מהמיוחדות בהן נתקלתי. אני ממליץ לכם להוסיף אותה אל מפת הטיולים האישית, בין אם היא משולבת בטיול באיזור מזרח צרפת או בין אם מדובר בטיסה לעיר עצמה בלבד ל- 3-4 ימים לפחות. 

קישור: אלבום התמונות המלא מהטיול בליון

כמה מסעדות מומלצות:

‪Le Bouchon Des Cordeliers‬‬
15, rue Claudia, 69002 Lyon
0478033353

Prairial‬ (מסעדת כוכב מישלן)
‪11 rue Chavanne‬69001, ליון,‎ צרפת‬
+33478278693

Brasserie Georges (מסעדה ענקית בגודלה) 
כתובת: 30 Cours de Verdun Perrache, 69002 Lyon, צרפת
טלפון: +33472565454

מסעדת סטייקים - L'Argot‬
Le Café Des Fédérations

שוק האוכל המקורה  Halles de Lyon-Paul Bocuse
Les Halles de Lyon – Paul Bocuse - 102 cours Lafayette – 69003 LYON -
Téléphone du standard : 04 78 62 39 33

שוק אוכל נוסף (שוק רחוב על גדת נהר הסון) Marché alimentaire Saint-Antoine / Célestins שעות 06:00 בבוקר עד 13:30.