נופש בכפר עם המשפחה בהולנד
רוב המטיילים בהולנד עם ילדים מבלים את עיקר זמנם בדרום ומרכז המדינה, בציר הידוע של "פארק אפטלינג – מאדורדם ואמסטרדם". אנחנו החלטנו לטייל בהרכב המשפחתי ובחרנו לשהות באזור המזרחי שאמור להיות "שקט" וכפרי יותר בהולנד. טיסות להולנד כדאי להזמין כמה שיותר זמן מראש כדי ליהנות ממחירים אטרקטייבים בעיקר למחפשים טיסות זולות לאמסטרדם.
האיזור הכפרי מסביב לכפר הנופש בו שהינו מנוקד בבתי לבנים ציוריים, עם וילונות מקושטים בחלונות וגינות מטופחות עד כדי תדהמה. בקיץ משתרעים מסביב שדות תירס ירוקים, יש המון דשא ועשב, סוסים גבוהים וגם סוסי פוני, הפרות ההולנדיות המפורסמות, חלקות יער וכבישים עטופים שדרות עצים גבוהות. ולצד כל כביש, שביל אופניים מסודר ומשולט. נסו לדמיין אזור כפרי בארץ, למשל עמק חפר בו כל תשתיות התחבורה – בין אם מדובר בכבישים בתוך ערים וכפרים וגם הכבישים הבינערוניים מותאמים לרוכבי אופניים, גן עדן דו גלגלי. והאוויר הפתוח והנקי מעודד לרכיבה, כמו גם התוואי הגיאוגרפי השטוח כמעט לחלוטין. כל אלו הופכים את הולנד לאזור חופשה בראש אחר.
ההולנדים אוהבים לבלות את החופש שלהם בכפרי נופש מקומיים, שתיים מהרשתות הידועות הן סנטר פארקס (Center Parcs) ולנדל (Landal) והן מספקות לנופשים צימרים באזור הטבע, ביחד עם שירותים כמו סופר מרקט, בריכה ומתקני משחקים לילדים. ואל תעשו את הטעות הנפוצה מדי: אם כבר בחרתם ללון בכפר נופש ולא במלון רגיל, חבל להפסיד את מה שהמקום מציע. מומלץ לבלות בו לפחות יום או יומיים, להינות מהמתקנים שמציע המקום ולהשתלב באווירה. בכפר בו שהינו (Landal Landgoed 't Loo) היה אגם ציורי וסביבו יער, הכל כל כך שקט ורגוע, עם סבך של שבילים לטייל בהם. כאמור, בחרנו כפר נופש שנמצא בתוך יער כמובן, אבל עם אגם במרכזו, וילות / צימרים במיקומים שונים, כאשר היחידות היקרות יותר סמוכות לאגם.
ובהולנד, כמו בהולנד יש נהלים מסודרים, ילד אינו מורשה לעלות לבדו אל מסלול ה״מתנפחים״ דמוי נינג׳ה שצף באגם. כשנכנסתי ללוות את בנותיי אל תוך המים, חשתי שגופי נסדק במגע עם המים הקרים (בעיצומו של חודש אוגוסט…). בעוד גופי נאבק מול הקור ושיניי נוקשות, הסתערה חבורת ילדים הולנדים אל תוך האגם, כאילו מדובר במימי ג׳קוזי נעימים. ואגב, רוב האטרקציות בכפר כרוכות בתשלום נוסף: רוצים לרכב על אופניים? תשלמו, מסלול מתנפחים? שימו כסף, ומה לגבי מתקן האומגה? כרטיסיית גלישות תנופק גם היא רק בתמורה למצלצלין. את הרכבים מותר להכניס לשטח הכפר רק ביום ההגעה וביום העזיבה ולכן, ברוב הזמן, ניתן לטייל בשבילים ללא חשש ממכוניות דורסות.
פארק הקופים וארמון מלוכה
בסמוך לעיר אפלדורן נמצא פארק הקופים הגדול אשר מציע מסלול ארוך של כ-3 שעות במהלכן הילדים מתלהבים מהקופים החמודים וצופים בהם כשהם קופצים מעץ לעץ. ראינו כאן אינספור זני קופים שלא הכרנו, דווקא לקראת האמצע (שם צופים בקופי אורנג אוטנג) וסוף המסלול - שם צפינו בגורילת ענק בעודה אוכלת באיטיות וצופה קצת בעצב בקהל שמסתכל עליה, המחזה היה יותר נוגה ופחות מלהיב. במהלך מסלול ההליכה, מגיעים למתחמי מסעדות ורק שם מומלץ לאכול (אחרת הקופים יחטפו מכם את האוכל).
אטרקציה נוספת שנמצאת לא רחוק מהפארק היא ארמון "הט לו" שהוא הדבר הקרוב ביותר של הולנד לגני ורסאי. זה ארמון משפחת המלוכה שהפך לאתר ביקור ציבורי (בתשלום) ומאפשר לבקר בחלק מהחדרים, לראות בגדים וכלים מלכותיים וגם לטייל בגנים היפים עם מזרקות ופסלים.
המוזיאון הפתוח
אחת מהאטרקציות הפופולריות במזרח הולנד היא המוזיאון הפתוח של הולנד אשר משקף למבקרים בו מאות שנים של חיים בהולנד במקום אחד. הוא מתאים לביקור ביום לא גשום, כשמו כן הוא – המוצגים פרושים על שטח גדול ופתוח. אחרי שעברתם את מבנה הכניסה, תראו בניין ״מיושן״ בצד ימין ובו ניתן להכנס אל מסעדה וחנויות משוחזרות מהמאה הקודמת, ניתן לדמיין למשל את סצינת ״מועדון הבירה״ מהסרט ״ממזרים חסרי מנוח״ של טרנטינו כאילו צולמה כאן. אחרי הפתיחה החביבה, אתם מוזמנים לעלות על הרכבת שמסיעה אתכם בין איזורי המוזיאון השונים.
היופי במקום הוא שרוב המוצגים פעילים (למשל מבשלת בירה מסורתית, מאפייה וכו׳), הילדים יוכלו לחוות פעילויות שונות בחוות עם בעלי חיים, לעבור בין בתי חווה עתיקים בני מאות שנים שהובאו לכאן בשלמותם, לראות מפעל לגבינות, תחנות רוח, חדר מלאכה למפות שולחן בשיטה המסורתית ועוד. כאמור, מומלץ להגיע רק במזג אויר יפה, אז המקום פשוט מקסים, עם פינות חי, פינות כביסה ומעין חליבה כמו בתקופה של פעם – אטרקציה שהילדים לא רצו לעזוב – פינת משחקים כולל אומגה, נסיעה במכוניות "כמו פעם" לילדים הקטנים ועוד.
יש גם שופינג
אם אתם נמצאים כבר באזור ארנהיים, אזי זוהי עיר ששווה להכנס אליה בשביל לסמן וי על סעיף השופינג. סמטאות מרכז העיר פתוחות להולכי רגל בלבד ולא ניתן להכנס עם רכב, לכן תצטרכו לחפש חניה באחד מהרחובות הסובבים (מצאנו חניון ציבורי עם מדחן אלקטרוני). יש כאן את כל הרשתות הנחשבות וגם כמובן את אהובת הישראלים – חנות פרימרק כמו גם מסעדות מזון מהיר.
חיטהורן - כפר התעלות
על חיטהורן כפר התעלות הציורי כבר נכתבו שירי הלל רבים, אבל זה אומר שלא רק אתם סקרנים לבקר בו אלא גם מאות ואלפי תיירים אחרים. לכן, בחודשים העמוסים (אוגוסט בעיקר), מומלץ להגיע בשעות הבוקר על מנת שתוכלו למצוא סירה פנוייה להשכרה. אחרי ששכרתם סירה חשמלית, אתם עלולים למצוא עצמכם מנווטים בתוך טור של סירות – בין חרטום לגב עם חיכוכי דופן פה בשם, אבל זה עדיין לא מוריד מיופיו המהמם של המקום. בתים שהכניסה אליהם עוברת דרך גשר פרטי מעל תעלה, חניה לסירה במקום לאוטו וכמובן, גם כאן הגינות מטופחות כמו במוזיאון פרחים.
אם חפצה נפשכם לצאת בסירה גם מעבר למתחם הכפר, קחו את מסלול השייט הארוך יותר שמגיע לכשלוש שעות ובו תשוטו על תעלות בין שדות ירוקים ולבסוף תגיעו לאגם הגדול.
ווליבי - פארק רכבות הרים ושעשועים
לא רק טבע נמצא במזרח הולנד אלא גם פארק השעשועים ווליבי (לשעבר Six Flags). הוא אולי פחות ציורי מפארק אפטלינג הפופולרי, אבל מציע אקשן מזוקק של רכבות הרים, חלקן בין המהירות באירופה והן יסחררו אתכם עד שלא תבחינו בין מזרח למערב. הרכבת בשם "גוליית" היא המהירה והגבוהה בכל הולנד, תעלה אתכם לגובה 47 מטרים ומשם תאיצו בירידה תלולה למהירות 106 קמ"ש למסלול שאורכו כ- 1,200 מטרים. אגב, בחלק מהתאריכים, הפארק פתוח עד השעה 23:00 בלילה, כך ששווה לברר מראש דרך אתר הפארק.
מסעדת עמי ותמי
לא רחוק משם נמצאת מסעדת עמי ותמי – סביבה נבנה מתחם משחקים מהאגדות לקטנים שיכולים לבלות שם שעות בעוד הגדולים יותר יהנו גם מעיצוב המסעדה הפנימי שכולל שולחנות מכושפים ועוד. זו מסעדת פנקייקים ענקיים בנוסח הולנדי (מלוחים ומתוקים). אני לא בטוח שהאוכל לכשעצמו מהווה סיבה מספיק טובה להגיע (המסעדה נמצאת בשטח כפרי מרוחק מהערים הגדולות), אבל הילדים יהנו בה על בטוח. ואל תשכחו להזמין מקום מראש, אחרת תשבו על ספסלים בחוץ ותאלצו להדוף דבורים סקרניות.
בדרך לעיר הבירה של הולנד, עצרנו בבוקר בכפר התיירותי זאנסה סכאנס. החנייה במקום בתשלום, אבל הכניסה לאתר חופשית - מלבד כמה נקודות עניין שעולות כסף. כאן היתה לילדים הזדמנות להכנס לתוך תחנת רוח ולצפות, למשל, איך טוחנים בוטנים לחמאה, לטעום גבינות וקקאו בחנויות, לראות כיצד מכינים קבקבי עץ הולנדיים מסורתיים וגם להצטלם בתוך כאלו ועוד. המקום סופר תיירותי ומלא באנשים, אבל עדיין חביב ונעים בדרך ההולנדית.
את אמסטרדם השארנו ליום הטיול האחרון ואחרי המרחבים הירוקים והשלווה המרגיעה, היא נראתה לנו צפופה וסואנת מתמיד (״אבא, יש בחנות נעליים יפות, תקנה לעצמך, מגיע לך אחרי שרדפת אחרינו כל השבוע״).