ואן גוך, גוגן, פיקאסו ועוד אמנים רבים וטובים הגיעו לפרובאנס, לצייר וליצור תחת אור השמש המפורסם ומול נופי האיזור הקסומים. ברבים מהציורים של ואן גוך, תוכלו לראות את צמחי האיזור, כמו החמניות המפורסמות, עצי הזית, השדות וגם השמיים זרועי הכוכבים. יש צבעים עזים בציורים מפרובאנס ואם תגיעו בעונת השמש, מייד תבינו במה מדובר. הדרך הכי טובה לטיול בפרובאנס היא להזמין טיסות למרסי.
אל פרובאנס הגענו דרך טיסה ישירה מישראל למרסי או לחילופין טיסות לפריז ונסיעה ברכב/ רכבת. היות וטיסת ריינאייר נוחתת סביב חצות הליל, בחרנו ללון באחד המלונות הסמוכים לשדה התעופה, כעשר דקות הליכה ברגל ממנו. היתרון הוא שקמים רעננים בבוקר ואז אפשר לחזור לשדה עם הסעה מהמלון ישירות אל חברות השכרת הרכב ומשם להתחיל את הטיול. יש בפרובאנס אינספור כפרים ואם לנים במיקום מרכזי אזי אפשר להכין תוכנית "ברוטו" עם מקסימום נקודות עניין ולבחור ממנה מה שרוצים לעשות לפי החשק, הכוח או מזג האוויר. יש באיזור כפרים קטנים או ערים גדולות יותר ואפשר לשלב בינם כך שכל אחד מהמטיילים יקבל מה שהוא מעדיף. בתכנון, נעזרנו בספר "50 התענוגות של פרובאנס" של אביטל ענבר שעושה סדר באיזור ומציע המלצות למסעדות מצויינות, יקבים איכותיים ואטרקציות מעניינות.
שדה התעופה נמצא מחוץ לעיר מרסיי, צפונית מערבית לה ואנחנו החלטנו שבטיול הזה מתמקדים באיזור הכפרי ולא נכנסים אליה. את היום הראשון התחלנו במרץ במטרה לעשות סבב כפרים ועיירות וכבר במרחק נסיעה קצר יחסית משדה התעופה שנע בין חצי שעה לשעה פלוס, נמצא שלל אטרקציות ונקודות עניין.
התחלנו בכפר לורמארן (Lourmarin), הכביש אליו מתפתל בינות לכרמים ובתים עתיקים יפיפיים. הכפר נמצא בעמק ובשעת בוקר רחובותיו היו שקטים מאוד, האוויר היה צונן בצל ונעים בשמש ולמרות שכבר אכלנו בבוקר לפני, החלטנו לשבת בבית הקפה שבמרכז הכפר לעוד כוס של קפה, לצד תיירים מקומיים שעצרו למנוחה מרכיבת אופניים. בבית הקברות של הכפר נטמן הסופר הידוע אלבר קאמי וניתן לעשות "סיור קאמי" מודרך במקום.
מלורמארן פנינו מזרחה ולאחר נסיעה לא ארוכה מדי, הגענו אל כפר נוסף שבנוי על גבעה בעמק ושמו קוקורון (Cucuron). את סמטאות הכפר צילמו בכמה סרטים וכנראה מסיבה טובה: כשהגענו, קיבלה את פנינו שדירת עצי דולב ענקיים ובשלכת הם עטפו את הכפר בעלים בצבעים חמים יפים. החננו את הרכב ברחוב למרגלות הגבעה התלולה, טיפסנו בסמטאות הסובבות וכשירדנו בצד השני, הגענו לבריכה / אגמון מוקף בעצי דולב גבוהים, לצידו כמה בתי קפה והכל באווירה פסטורלית, כיף ורגוע.
את הטיול ניתן להמשיך בביקור בכפרים נוספים: גורד על בתי האבן והשוק בכיכר, פונטיין דה ווקלוז ששוכן לצד מעיין קארסטי הגדול בצרפת, איל סיר לה סורג על תעלות המים שלה ועוד. בפועל, יכול להיות שתמצאו את עצמכם מגיעים לכפרים דומים והמחזה מתחיל לחזור על עצמו ואפילו לשעמם, לכן, מומלץ לתכנן מסלול בו משולבים כפרים עם אופי שונה, לתבל גם עם מסלולי טבע ולקבל תבשיל מגוון וטעים יותר.
רוסיון האדום
הכפר הצבעוני בנוי על צוק מאדמת אוכרה צבעונית, אדמת האיזור מזכירה מאוד את גווני הפארקים במדינת יוטה בארה"ב בגווני כתום ואדום וגם הבתים בכפר עשויים אותו חומר וכתוצאה מכך מפגינים צבע עז. רוסיון משקיף אל העמק מסביב וניתן לצעוד סביב לו בין גבעות ויערות במסלולים יפייפיים. לאחר הצעידה הנמרצת, מומלץ לשבת באחת המרפסות של מסעדות הכפר, ללגום יין צונן ולטעום את מאכלי האיזור.
סן רמי דה פרובאנס
סן רמי היא עיירה מקסימה, עם מרכז עתיק ציורי בעל סמטאות צרות סבוכות, כיכרות יפות ובתי מלון בוטיקיים אשר שוכנים במבנים בני מאות שנים. זוכרים את הנבואות של נוסטרדמוס? אז אותו אסטרולוג ורופא, בן למשפחה יהודית שהתנצרה נולד בסן רמי. באותו רחוב בו נולד נמצאת כיום מזרקת נוסטרדמוס בעלת חמש פיות מים מהמאה ה-19. אבל הוא לא ה"סלב" היחיד שקשור למקום, הצייר ואן גוך התגורר בשנתו האחרונה בבית החולים הפסיכיאטרי "סן פול דה מוזול" (אשר פעיל עד היום) בסביבה כפרית ובה צייר כמה מציוריו המפורסמים. חודשיים אחרי שעזב את סן רמי מת לאחר ניסיון התאבדות.
LES BAUX DE PROVENCE – הכפר שחצוב בסלע ומחצבות האור
הדרך מסן רמי אל הכפר מתפתלת בין הרים, יערות וכרמים וכאשר מתקרבים אל הכפר, הנוף מתחלף עם מטעי זיתים ומתפתל במעלה עד שמגיעים למגרש חניה (בתשלום). הכפר ממוקם על צלע ההר, קירות בתיו עשויים אבנים ובסמטאות מוצאים חנויות מזכרות ומסעדות. הטירה ההרוסה מעל הכפר מציעה תצפית מרהיבה אל פרובאנס בתוספת שחזור של כפר עתיק עם מכונות מימי הביניים. לאחר הביקור בכפר, אסור לפספס את Carrières de Lumières. את אבני המקום חצבו מתוך בטן ההר, מה שהותיר חלל פנימי ענק שהפך לאטרקציה יחודית: על קירות המחצבה מציגים מקרני ענק מייצגי אודיו וידאו עם צלילים ותמונות שעוטפים את המבקר מכל עבר. כשאנחנו ביקרנו במקום, הוקרן מיצג של אומנות יפנית ולאחריו מיצג ואן גוך "לילה של כוכבים" בו יצירות האמנות של הצייר הגאון קיבלו חיים באנימציה משובבת נפש. ניתן להזמין כרטיסים באינטרנט מראש, אלא אם אתם מעדיפים להיות ספונטניים וליטול את הסיכון של עמידה לפני הקופות בתור ארוך ומייגע.
אביניון – עיר האפיפיורים
את הרכב החננו בחניון ציבורי מדרום לעיר העתיקה, ראינו שמדובר על חנייה חינם ל-4 שעות (בחגים זה משתנה). הליכה קצרה של חמש דקות, נכנסים דרך פתח אל תוך העיר העתיקה וחוזרים בזמן מאות שנים אחורה. צעדנו עד שהגענו אל כיכר בה מסתובבת סחרחרה וסביבה מסעדות עם שולחנות צפופים. בצד העיר שקרוב לנהר, שולט ארמון האפיפיורים על נוף העיר, ניתן להקיף אותו במסלול טיול יפה שמטפס במדרגות אל טיילת גבוהה מעל הנהר, עם גן יפה ומראות נהדרים מסביב. סיור בארמון האפיפיורים מגלה למבקר את הכוח והעוצמה שהיו בידי האפיפיורים דאז (במאה ה-14). המבקרים מקבלים טאבלט ובאמצעותו חווים את החיים בעבר: כאשר נכנסים לאולומות וחדרי הארמון השונים, אם מסתכלים על מסך הטאבלט ומזיזים את המכשיר לכיוונים שונים, תוצג על המסך תמונת תלת מימד של החדר כפי שהיה בשנים המפוארות.
ארל העתיקה
ארל היא אחת הערים העתיקות והידועות באיזור, נוסדה עוד על ידי היוונים שהוחלפו ע"י הקלטים ולאחר מכן הרומאים שעמלו קשות בבנייה והרחבת העיר. זו היתה עיר חשובה לקיסרים הרומאים ובהתאמה נבנו בה מבנים חשובים – חלקם שרד עד היום, למשל האמפיתאטרון הרומי נחשב לאחד היפים והשמורים בעולם ומתקיימים בו קרבות שוורים, מדרום לו נמצא התיאטרון הרומי שמכיל כ- 7,000 מקומות ישיבה. העיר שוכנת על גדת נהר הרון הענק ואיזור שמורת הטבע Camargue ויש בה שרידי מרחצאות. בעיר ארל התגורר ואן גוך קצת יותר משנה וצייר בה יותר מ-300 ציורים (הם נשלחו אל אחיו ואף אחד מהם לא נשאר בעיר).
ואם בא לכם להתנתק לרקע קל מהעתיקות, אזי נווטו את הרכב אל מרכז קניות פתוח בצפון העיר בשם Shopping Promenade Arles, מזכיר בעיצובו את ה"פרימיום אאוטלט" הצפוני של לאס וגאס, עם חנויות מקומיות כמו FNAC לאלקטרוניקה, H&M לבגדים ועוד, בתוספת מסעדות ובתי קפה ואפילו גן משחקים יפייפה לילדים.
פון דו גאר - אמת מים רומאית
צפונית לארל, נמצא אחד המונומנטים המפורסמים באיזור אשר סביר להניח שתזהו דרך תמונותיו התיירותיות. זהו קטע מאמת מים רומאית אשר חוצה את נהר הגארדון במשנה של גשר קשתות בעל שלוש קומות. האמה הובילה מים לעיר נים (נקראה בעבר נמאסוס), הגשר מתנשא כ-49 מטרים מע להנהר ואורכו 275 מטרים. אל הגשר מגיעים בהליכה ממגרש החנייה – אני ממליץ לחנות במגרש שנמצא מדרום לנהר, כך שמגיעים אל הגשר בהליכה לצד הנהר היפה. אם זמנכם בידכם, אפשר לטייל באיזור מסביב. ממליץ להגיע למקום בשעות בוקר או אחר הצהריים – אז האור רך, חמים יותר ומחמיא בתמונות.
אוכל מקומי
פרובאנס משופעת באוכל טעים: ממרחי טפנד מזני זיתים שונים, אינספור סוגי יין, מעדני דגים ואפילו קינוח העשוי מפטריות ושוקולד שהיה טעים באופן מפתיע. בהרבה מקומות, תמצאו עצמכם כפופים לשעות פתיחת המסעדות המקומיות. לרוב מדובר בשעות 12:00-13:30 לארוחת צהריים ו- 19:30-21:30 לארוחת ערב. קחו בחשבון כי מחוץ לשעות הללו, מבחר המסעדות מצטמצם ולרוב מה שיהיה פתוח אלו סניפים של רשתות מזון מהיר וכו', לא אוכל מקומי אותנטי.
בבוקר לפני טיסת הצהריים, הצלחנו להכנס לעיירה סאלון דה פרובאנס לקפה צרפתי ושופינג מהיר אחרון לפני הטיסה חזרה. בסוף השבוע הזה רק טעמנו מעט מפרובאנס ונותרנו עם טעם של עוד. אם אתם מחפשים יעד קסום, קחו את בן / בת הזוג לסוף שבוע רומנטי ותחזרו הביתה מאוהבים עוד קצת יותר.