|
הכתבה מאת ליאור קורן פורסמה בתאריך 08/08/11
|
תגובה אחת | 4 לייקים | 14K צפיות
|
כאשר מדברים על איזור צפון ישראל, זה מעורר אסוציאציות של נסיעות ארוכות ובילוי שמחייב לפחות מספר ימים, אבל, מסתבר כי זה אינו ענין של הכרח ואפשר להסתפק גם בנסיעה קצרה יותר - טיול של יום כיף בצפון הקרוב, אשר משלב אטרקציות לגדולים וקטנים כאחד.
יום שישי בהיר אחד, יצאנו לטיול של כיף, לכיוון עמק יזרעאל.
תחנה ראשונה: מחלבת שוורצמן
התחנה הראשונה בדרך, יועדה כמובן לארוחת בוקר. למזלנו, הנקודה מוקמה על אם הדרך ולא היה צריך לסטות מהכביש, אלא מספר מאות מטרים בלבד. הגענו למחלבת שוורצמן שנמצאת בישוב בת שלמה, זו אינה מחלבה בסדר גודל תעשייתי ומנוכר, אלא מקום קטן, נעים למראה ולהרגשה, ממוקם במבנה ותיק בו מצוגים כלי עבודה ישנים באווירה חלוצית של פעם.
ניתן לאכול במקום - על כיסאות הפזורים מסביב לשולחנות בחצר פנימית משופעת בעציצים, מוגשות כאן ארוחות בוקר קלאסיות, אבל שווה להתעמק בדברים היחודיים יותר, מתוכם נמליץ על: טעימה מגבינת הגאודה, תום, מנת כנעפה עשויה גבינת עיזים בתוספת טעם בלתי שגרתי של חלבה, מלבי עם דבש חרובים ועוד. פחות התלהבנו הגבינה הצפתית.
תחנה שנייה: גן גורו
אל גן החיות הבלתי שגרתי הזה, הגענו ללא ציפיות מיוחדות, אבל הופתענו מהאוירה, מגוון החיות והיכולת לפגוש אותן פנים אל מול פנים וגם לגעת.
נפגשנו עם נדב, מנהל הפארק. נדב התחיל דרכו בקיבוץ נחל עוז והגיע לגן גורו כמנהל תפעולי ורכז הדרכה והפך בהמשך למנהל הפארק, ניכר עליו שעושה עבודתו מאהבה ומחובר למקום בכל רמ"ח איבריו.
גן גורו מבוסס על גישה שקוראת למגע בלתי אמצעי עם מגוון של חיות. ניתן לראות כאן קואלות (נדירות בעולם) ללא סורגים שמפרידים בינן לבין המבקרים, עשרות קנגורו אשר מקפצים באופן חופשי, יש במקום צפרייה חדשה יחסית וגם עטלפיה.
משפחות מוזמנות לעשות כאן מסלול הליכה עצמאי בליווי מפה וכתב חידה שיאתגר את הילדים, בנוסף, כדאי לדעת כי לא מדובר בפארק שמיועד רק למשפחה הישראלית "הממוצעת", אנשי המקום נותנים פתרונות לילדים עם מגבלות, קבוצות של מבוגרים ועוד.
רוב הקהל מגיע בסופ"ש ובחגים ויש לקחת זאת בחשבון.
מגוון חיות
במקום, חיות שתי קואלות (זכר ונקבה)- מאיילו ומינדי, הן ישנות 20 שעות ביממה בממוצע וערות ארבע שעות לא ברצף, מתוכן הן הולכות ממש רק מספר דקות...
קואלה היא קרובת משפחה של הקנגורו, קרי, חיית כיס ולא דוב והיא חיה כ- 12 שנים.
בכדי להוריד קואלה מן העץ יש צורך ב- 2 אנשים עם מיגון, הקואלות אוכלות בעיקר עלים צעירים של אקליפטוס.
קנגורו
בפארק חיים חמישה זנים שונים של קנגורו, גן גורו קיבל אף היתר לגדל "קנגורו חולדה" שהינו זן הנמצא בתהליך הכחדה, קנגורו חיים בממוצע כ- 20 שנים.
הקנגורו חיים בפארק בשטח חופשי, ניתן אף ללטף אותם בעדינות (בניגוד לקואלות אותן אסור ללטף), כל הקנגורו בפארק הם צברים ואפילו נכדים של צברים.
ישנם אזורי מנוחה מסומנים לקנגורו לרגעים בהם נמאס להם מחיבוקים ונישוקים.
המפגש עם הקנגורו מתאפשר לכולם וניתן אף להאכילם עם תערובת מזון העולה 1 ש"ח, עבור המבקרים, ישנן עמדות "מסבירן" בהן לוחצים על כפתור ומקבלים הסבר.
ניתן לראות גם נקבות קנגרו מסתובבות כשהן בהריון, הוא אורך חודש ימים כאשר לאחריו הגור גדל בכיס כ- 9 חודשים, הכיס מתפקד כמו בית מלון.
עד גיל שנה וחצי, הגור יונק חלב ולכן הפיטמה מתארכת כ- 10 ס"מ (בכדי לאפשר הגעה אליה מבחוץ) מאחר ועליו לצאת מן הכיס ולפנותו לגור הבא. הקנגורו מתעברת שוב מייד לאחר ההמלטה כאשר הביצית המופרית מחכה שהכיס יתפנה. לכן, לקנגורו יש גם שני סוגים של חלב בו זמנית.
ישנם מינים בודדים שיכולים לגדל גם תאומים.
עופות וזוחלים
הציפור הראשונה הגדולה בה תתקלו, תהיה ה- "אמו" ציפור אוסטרלית, מזכירה בת יענה במראה ובגודל. הזכר הינו מסור מאוד לאפרוחים עד חצי שנה כאשר הנקבה לא באזור: הציפורים הללו לא מאמינות במונוגמיה.
המיצג הבא, הינו יוצא דופן: ציפור הקזואר מופרדת באופן בולט ואסור למבקרים לבוא עימה במגע מאחר ומדובר בחיה מאוד אגרסיבית וטריטוריאלית, הפרצוף שלה, מזכיר דמות מהסרט "אוואטר".
תוכים על הכתף
מבנה הצפרייה נחנך בשנת 2010. כאשר נכנסים למקום, כל אורח מקבל שיפוד עם חתיכת פרי אשר מושך את התוכים ממשפחת ה-"לורים", זוהי חוויה מענגת לילדים וגם להורים כאחד, התוכים נוחתים על כתפי המבקרים ומנקרים בשמחה את שיפודי הפירות. יש כאן הזדמנות מצויינת לצילום כל חברי המשפחה ביחד עם תוכים צבעוניים, בדיוק כמו בסרטים של שודדי הים.
התחנה הבאה, אחרי התוכים, היא העטלפייה, כאן יחזו המבקרים בעטלפים מסוג "שועלים מעופפים" כשהם תלויים הפוך מהתקרה ועפים מדי פעם בחלל המבנה - אליו ניתן להכנס גם.
אחרי העטלפים, מגיע תור הלטאות עליהן ניתן להשקיף מבעד לחלונות במבנה סגור, יש לכך סיבה: לטאות "גואנה", הן לטאות כוח אלימות אוכלת בשר. הן נעזרות בזנבן בכדי להצליף. כאמור, הן מופיעות מאחורי חלון זכוכית גדול וחיות שם בזוגיות. הן לא כל כך ידידותיות ונשיכה שלהן עלולה לזהם מאוד שכן הן אוכלי נבלות (בניגוד ללטאת האיגואנה הצמחונית מדרום אמריקה).
פינת ליטוף: במקום, קיימת גם חווה אוסטרלית בה מסתובבות חיות משק רבות, ניתן כאן, למשל, להבריש ולהאכיל עזים קטנות.
מבוכים: אטרקציה נוספת בגן גורו היא איזור המבוכים, יש כאן כניסה למבוך גדול עם מראות מעוותות, תיבות עם כתב חידה, סיפורים על מבוכים מתרבויות שונות, מבוכי הגיון, מבוך "רק לא לימין" (אסור לפנות בו ימינה) ואתגרים מהנים המתאימים לכל בני המשפחה.
תחנה שלישית: פארק המעיינות
במרחק נסיעה קצר מגן גורו, ממוקם פארק המעיינות.
בכניסה לפארק, אשר ממוקם בהמשך לפארק הסחנה, ניתן לראות שורות של רכבים חשמליים (בסגנון "קלנועית"), הפארק, מאפשר למעשה גישה מסודרת לכמה מעיינות מקומיים, הפזורים במרחק לא קטן האחד מהשני.
בתקופה בה הגענו למקום - סוף מאי ותחילת הקיץ, הנוף מסביב היה צהוב עם מעט מאוד ירוק בסביבת המים.
לאחר השכרת רכב חשמלי, מתחילם בנסיעה (מקבלים מפת דרכים), הנוף מסביב הינו של שדות גדולים וגם כמה בריכות מים.
כאשר מגיעים לאזור מעיין עין מודע (הנקודה הדרומית ביותר בפארק), האוויר נעים וצונן יותר, עוצרים בחניון עין מודע ליד שבילי בטון המובילים לבריכת מעיין בה ניתן להשתכשך, יש מסביב ספסלים לפיקניק ומשפחות שהגיעו לנפוש ביום ששי.
בזמן שביקרנו המים היו בבריכה צלולים עד כי ניתן היה לראות מספר דגים, הם נעימים וניתן לטבול בהם, פינת הפיקניק נגישה גם לאנשים עם מוגבלויות.
המעין השני במקום - עין שוקק, התגלה כבריכה רדודה למדי, עם מים תכולים - ירקרקים צלולים לגמרי, כאן יש חוף סלעי ללא תשתית מסודרת לפיקניק והמקום היה מתוחזק בצורה קצת מרושלת - לא כל כך נקי.
המסלול הביקור במעיינות אורך כשעה וחצי של נסיעה רציפה ברכב חשמלי, שאינו מהיר במיוחד ומתאים לנסיעה נינוחה עם כל המשפחה.
ניתן לעשות את המסלול ברגל למרות שזה לא נראה מפתה מאחר ואין הרבה מקומות מוצלים, או לשכור אופניים.
כאמור, הפארק ממוקם בסמוך לסחנה ("גן השלושה"), אולם מנותק ממנו. נראה כי הוא מהווה פתרון פחות המוני.
תחנה רביעית: מסעדת מרינדו
מסעדת מרינדו ממוקמת בסמוך לפארק ה- "לונה גל", בחופה המזרחי של הכינרת.
יש כאן חנות גדולה אשר מספק את צרכי המטיילים באיזור, עם מגוון של תבלינים, בשרים, יינות, מאכלים שונים ואף כלי בישול.
בצד החנות, יש מסעדה, זוהי מסעדת בשרים, עם שירות אדיב אך איטי מעט, למנה ראשונה, הזמנו חציל שלם שהיה טעים, אך מעליו הוגשו רטבים שהיו דומיננטיים מדי באופיים.
למנה העיקרית, הזמנו קבב, נקניקיות הבית (טובות) ומנת סנדוויץ סינטה שהיתה מעט יבשה, אך עם סלט גדול.
|
|
|