טוסקנה נחשבת לאחד האזורים הידועים ביותר באיטליה, השם שלה נקשר בדרך כלל בהקשרים רומנטיים וראינו אותה באינספור סרטים. הנוף של טוסקנה אינו מתייחד דווקא בפסגות אדירות של הרים אלא כולל גבעות מתונות יותר - היופי שלה מורכב משילוב של מרחבים כפריים, עיירות מימי הביניים, ערים מלאות ביצירות אומנות והכל נתון תחת חוקי שימור קפדניים. כתוצאה מכך, טוסקנה שומרת על אותנטיות מזה שנים רבות והנוסע דרכה יהנה משדות ירוקים, מרבדי חמניות צהובים בקיץ, כרמי יין (מהם מייצרים את יין קיאנטי הנודע), גבעות חומות ודרכים עתיקות אשר לצדן ניצבים ברושים סדורים בטורים כשומרי דרך.
טוסקנה משלבת בתוכה עיירות מנומנמות עתיקות, אוכל טוב, אזורים כפריים ציוריים ושכיות חמדה אמנותיות בזכות היות האזור ערש הולדת הרנסאנס. יש בה משהו מאוד רומנטי, עיר הבירה של המחוז היא פירנצה ואפשר להגדיר אותה כמוזיאון אמנות חי, אבל מלבדה, שוכנות במחוז עוד כמה ערים נודעות מימי הביניים ואינספור עיירות קטנות הבנויות על ראש גבעות, בינן ניצבים בתים בודדים הבולטים עם גג רעפים צבעוני על רקע ירוק השדות. טוסקנה ממוקמת בצד הצפוני והמערבי של מרכז איטליה – צפונית לעיר רומא ודרומית לבולוניה, היא יכולה לשמש כאזור טיול בפני עצמו או בשילוב עם טיול ארוך יותר הכולל את צפון איטליה, בין אם מדובר בעיר מילאנו והרי האלפים, ונציה בצפון מזרח או הריוויירה האיטלקית במערב.
הגעה לאזור
הגעה לטוסקנה מישראל מתבצעת בטיסה ואח"כ ברכב, מקובל לנחות בשדה התעופה של ערים כמו רומא (מרחק של כ- 285 ק"מ עד פירנצה), מילאנו (302 ק"מ), וורונה (235 ק"מ) או ונציה (260 ק"מ). בקיץ (שיא עונת התיירות), ניתן למצוא לעיתים טיסות ישירות (צ'רטר) מישראל אל פירנצה וגם אל העיר פיזה.
פירנצה
עיר הבירה של טוסקנה היא אחת הערים המיוחדות באיטליה ואירופה כולה ואף שימשה בעבר כמרכז המסחר והכלכלה של אירופה. העיר היוותה מרכז תרבותי בתקופת הרנסאנס ומציגה עד היום עושר אומנותי וגם ארכיטקטוני – מה שהפך אותה למרכז מורשת עולמי ומוקד שמושך אליה מיליוני תיירים בכל שנה. כמה מהדמויות המפורסמות ביותר בתולדות העולם המערבי חיו בה, בניהם לאונרדו דה וינצ'י, מיכלאנג'לו, רפאל, דונטלו ואומנים רבים שהשאירו חותם בתקופת הרנסאנס.
פירנצה שוכנת על גדות נהר ארנו, את הנהר חוצה גשר סגור המוכר כאחד מסמלי העיר: גשר פונטה וקיו הוא הגשר הישן של העיר, עליו שוכנות חנויות תכשיטים ומראה הגשר על הנהר מהווה מקור לצילומים רבים. סמל נוסף וסימן היכר של העיר הוא כיפת הענק של הדואומו – קתדרלת סנטה מריה דל פיורה, אל הכיפה אפשר לטפס דרך 463 מדרגות והנוף ממנה מיוחד. בצמוד אליה עומד מגדל הפעמונים – קמפנילה די ג'וטו שבנה הצייר ג'וטו. מול דואומו פירנצה ניצב בית טבילה נוצרי – הבפטיסטריום של פירנצה, הדלתות המזרחיות של המבנה נקראות דלתות גן העדן – יצירות ידועות מתקופת הרנסאנס.
אחד המוזיאונים הידועים ביותר בעולם האמנות נקרא גלריית אופיצי, המבנה עצמו מיוחד במבנהו (נבנה במקור בשנת 1560), בתוכו שוכן אוסף אומנות אדיר שנאסף ברובו ע"י משפחת מדיצ'י, חלק מהיצירות נוצרו ע"י האומנים המפורסמים ביותר שחיו באירופה. אחד הפסלים המפורסמים ביותר בעולם נמצא בפירנצה: דוד של מיכלאנג'לו. הפסל שמציג את דוד התנכ"י כשהוא יוצא לקראת גולית (דוד וגוליית) נוצר מתוך שיש לפני יותר מ-500 שנה (בין השנים 1501-1504) ומאז שנת 1882 הוא נמצא בבית ה- אקדמיה לאומנות של פירנצה. בכיכר המרכזית של העיר – פיאצה דל סניורה עומד כיום העתק עשוי שיש של הפסל והעתק נוסף (מברונזה) נמצא בפיאצלה מיכלאנג'לו. כיכר הסיניורה (עם עותק הפסל) היא כיכר העיר המרכזית ובה שוכנת העירייה, יצירות אומנות נוספות בכיכר הן מזרקת נפטון ופסל הרקולס וקאסוס (בנדינלי - שנת 1533).
בצד השני של הנהר (גדה דרומית), נמצא ארמון (פאלאצו) פיטי - Palazzo Pitti, אשר נבנה בשנת 1458 ואח"כ הפך לארמון הראשי של משפחת מדיצ'י - שליטי פירנצה. מאוחר יותר (מאה ה-18) נפוליאון בונפרטה התגורר בו ולאחר מכן הפך לארמון של מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני, כיום הוא משמש מוזיאון לאמנות. יש בו את גלריה פלאטינה - תערוכת ציורים בה מצוי האוסף הגדול ביותר של הצייר רפאל. כל חדר מפואר יותר מרעהו והתצוגות בארמון כוללות גם תערוכות של לבוש מהמאה ה-16 ועד היום, תכשיטים ויצירות של אומנים מהמאה ה-19. לצד הארמון, שוכנים גני בובולי - בני 500 שנה כמעט, עם פסלים ובריכות ותצפית אל העיר העתיקה וההרים מסביב. מערה בפארק עוצבה ע"י האומן Bernardo Buontalenti והיא כוללת עבודות אומנות של מיכלאנג'לו וגם ג'אמבולוניה (פסל ונוס).
אחת הכנסיות המיוחדות בעיר היא בזיליקת סנטה קרוצ'ה - Bernardo Buontalenti. היא מיוחדת בעיקר בזכות האנשים שקבורים בה: גלילאו, מיכלאנג'לו, רוסיני ועד כמה מאות נוספות. היא מעוטרת בציורי קיר צבעוניים, פסלים וחלונות זכוכית, פרי יצירתם של אומנים כמו דונטלו, ג'וטו ואחרים.
תצפית - Piazzale Michelangelo
אם אתם מחפשים נקודת תצפית טובה על העיר, אל תוותרו על עליה אל כיכר מיכלאנג'לו. התצפית נמצאת על גבעת נפוליטאנה הירוקה, בצד הנגדי למרכז העיר, מעל הגדה הדרום מזרחית של נהר הארנו. גם כאן ישנו עותק נוסף של פסל דוד, אבל העניין העיקרי כאן הוא תצפית על הדואומו – כיפת הקתדרלה הבולטת, גשר פונטה וקיו. לכאן מגיעים תיירים רבים להצטלם על רקע העיר, זוגות לפני חתונה ועוד. אם תגיעו עם רכב, יש חניון במקום, אבל נקודת התצפית מהווה גם תחנה אחרונה במסלול של קו אוטובוס 13, מיטיבי הלכת, יוכלו להגיע לכאן בצעדה וליהנות ממראות העיר. בעיר יש גם שוק מרכזי המצוי בתוך מבנה גדול ומקורה, כאן תמצאו מוצרי עור כמו נעליים, תיקים וביגוד, מסעדות ודוכני אוכל.
בלילות הקיץ, רחובות העיר מלאים במבקרים, אמני רחוב ונגנים, המבנים, הרחובות והכיכרות מוארות, אחרי ארוחה במסעדה מקומית, הגלידריות מזמינות את החך לקינוח קר ומתוק.
סיינה
העיר סיינה קטנה בהרבה מפירנצה ויש לה אופי שקט ורגוע יותר בהשוואה, רבים מהמבנים והרחובות בעיר נשתמרו מימי הביניים ומרכז העיר ההיסטורי הוכרז כאתר מורשת עולמית ע"י אונסק"ו. כיכר העיר – פיאצה דל קמפו היתה אחת מכיכרות העיר הגדולות ביותר של אירופה בימי הביניים, היא עשויה לבנים אדומות וצורתה דומה לצדף. בעיר מתקיים פעמיים בשנה מרוץ סוסים מסורתי (מאז שנת 1656) הנקרא פאליו (Palio Di Siena), מסביב לכיכר המרכזית תוך שהמונים גודשים את המקום. משתתפים בו עשרה סוסים (כל אחד מייצג רובע של העיר) עם פרשים שרוכבים ללא אוכף אשר צריכים להקיף את הכיכר שלוש פעמים, אם אחד מהפרשים נופל אך הסוס מגיע בכל זאת לקו הסיום, הסוס יכול עדיין לזכות בתחרות. מרוץ זה מתקיים בכל שנה בקיץ, בתאריך 2 ביולי וגם ב- 16 בחודש אוגוסט.
מעל הכיכר, מתנשא בית העירייה – פלאצו פובליקו אשר חזיתו קעורה כך שתתאים לצורת הכיכר, מגדל הפעמונים הצמוד טורה דל מנג'ה מתנשא לגובה 102 מטרים, הוא נבנה בשנת 1325 ומצויד בשעון מכני מהמאה ה-14. בצד השני, נמצאת מזרקה - גאיה שנבנתה במקור בשנת 1419 (ועברה למוזיאון, המזרקה הנוכחית נבנתה ב- 1858). מסביב לכיכר, שוכנות מסעדות ובתי קפה והשיטוט בסמטאות שיוצאות ממנה יקח אתכם חזרה בזמן מאות רבות של שנים.
סן ג'ימיניאנו
העיירה העתיקה יכלה להיחשב בעבר ל-"מנהטן" של טוסקנה, בזכות קו רקיע עם מגדלים שנראו למרחוק. העיר קטנה יחסית, היא מוקפת בחומה ובצד המערבי שלה נמצאת מצודה (La Rocca). במתחם בתוך החומה, רחובות העיר צרים ומיועדים בעיקר להולכי רגל (את הרכב מחנים בחניון מחוץ לחומות), יש בה ארבע כיכרות קטנות, אחת מהן היא כיכר הבאר (משנת 1273), אחרת היא כיכר הקתדרלה – פיאצה דל דואומו אשר סביבה נצבים שבעה מגדלים ו"ארמון המושל" בו נמצא מוזיאון לאומנות. מגדל Torre Rognosa מתנשא לגובה 51 מטרים והוא שימש בעבר כבית מאסר. במרכז העיר העתיקה, יש מסעדות ואפשר לרכוש בחנויות גבינות, יינות, בשר וכמובן גלידות טובות ומזכרות לתיירים – בעיקר כלי קרמיקה.
בימי התהילה של סן ג'ימיניאנו, התנוססו בה לא פחות מ- 72 מגדלים, אך כיום נותרו רק 14. התאוריות בענין המגדלים מדברות על שימוש בהם כמגדלי יבוש ליריעות בד (בדי העיר צבעו בצהוב מבוסס על זעפרן) או על תחרות כסמל מעמד בין משפחות העיר.
פיזה
העיר פיזה נמצאת בצד הצפון מערבי של טוסקנה, על שפך נהר ארנה אל הים התיכון, היא מרוחקת כ- 83 ק"מ מפירנצה (קצת יותר משעה נסיעה). הסמל העיקרי של העיר, הפך אותה למוכרת בכל העולם, בזכות המגדל הנטוי של Pisa. לפני יותר מ- 2,000 שנה, הפכו אותה הרומאים לנמל צבאי (אם כי הנמל היה רחוק בפועל מהים והאוניות נכנסו דרך הנהר) ולאחר מכן, נהייתה מרכז מסחרי חשוב בימי הביניים. תושב העיר הידוע ביותר הוא גלילאו גליליי – המדען הידוע (נולד ב- 1564) שערך ניסויים במגדל פיזה הנטוי בזריקת חפצים והשפעת כוח הכבידה על מסת חפצים. את אותו מגדל פעמונים נטוי החלו לבנות עוד בשנת 1173 אך כאשר הגיעו לקומה השלישית, הוא החל לנטות הצידה. במשך לא פחות מ-200 שנים, נעשו ניסיונות שונים במטרה לייצב אותו, אך זה היה לשווא.
המגדל הפך אטרקציה תיירותית בה ביקרו מיליוני תיירים מכל העולם ובשנת 1990 הוא נסגר לציבור מחשש להתמוטטות ועבר תהליך יצוב עד שנת 2001 (שיפוע הנטייה הוקטן במעט) – אז נפתח שוב לקהל. גובה מגדל פיזה הוא 55 מטרים מעל פני האדמה, הוא נבנה בשלושה שלבים שונים – כל אחד מהם ע"י אדריכל אחר ובסגנון שונה מקודמו. במלחמת העולם השנייה, המגדל שימש כנקודת תצפית של הצבא הגרמני, האמריקאים שהגיעו מדרום לנהר הארנו ביקשו לפוצץ אותו, אך למזלם של התיירים, לבסוף נמנעו מכך. המגדל נמצא במתחם פיאצה די מיראקולי לצד הדאומו, בית הטבילה וגם בית הקברות העתיק של פיזה. בעיר פיזה, על גדת הארנו, נמצאת גם כנסיית סנטה מריה דלה ספינה ולפי סיפורי הנצרות, בכנסיה זו נמצא קוץ מכתר הקוצים של ישו.
חמשת הכפרים (חמש האדמות) – צ'ינקווה טרה
אם יש בידכם יום או יומיים פנויים במהלך הטיול בטוסקנה, כדאי לכם להגיע אל מקום נוסף מיוחד ששוכן במחוז ליגוריה: חמשת הכפרים על שפת הריוויירה האיטלקית. מרחק הנסיעה מפירנצה הוא כ- 167 ק"מ (קצת יותר משעתיים) ומהעיר פיזה זה 92 ק"מ (אפשרי גם עם רכבת או אוטובוס). פירוש השם האיטלקי הוא חמשת האדמות - Cinque Terre, כאן בנו המקומיים את בתיהם על הצוקים התלולים מעל הים והתוצאה היא מקבץ מרהיב של בתים צבעוניים מעל ים כחול. בזכות הגדרת האזור כפארק לאומי, אסור להרוס, לשנות או לבנות בו מבנים חדשים והשילוב של טבע פראי, סלעים ובתים מעל הים יוצר מראה מרהיב ומיוחד. הגישה לכפרים אסורה עם מכוניות ולכן רבים עושים שימוש ברכבת המקומית או השארת הרכב במגרשי חניה מסודרים וצעדה רגלית במסלולי הליכה בין הכפרים עם מנוחה בנקודות תצפית מרהיבות אל הים בין טרסות חקלאיות של גפנים או עצי זית. מסלול ההליכה הפופולרי ביותר נקרא השביל הכחול (שביל הים), אורכו תשעה ק"מ ובכמה נקודות בו ניתן לראות ספסלים, האוהבים מוזמנים לתלות מנעול כסמל ללכידות הקשר הזוגי ליד פסל אבן של זוג אהובים.
חמשת הכפרים הם (בסדר מדרום לכיוון צפון): ריומג'ורה (Riomaggiore), מאנארולה (Manarola), קורניליה (Corniglia), ורנאצה (Vernazza) ו- מונטרוסו אל מארה (Monterosso al Mare). אם יש בידכם זמן, הזמינו חדר באחד מהמלונות הקטנים בעיירות, תספגו את האווירה הרגועה, פטפטו עם המקומיים והתענגו על ארוחה טרייה וטעימה במסעדה מקומית, בליווי יין הבית.
התמונות בכתבה צולמו ע"י מנהלי בית הספר לצילום אלון קירה.