איסלנד היא התגשמות פנטזיות לאוהבי טבע וצילום, כל מי שמאס בצפיפות ערים וחום אירופה...אם אתם לא טבע Minded, אין לכם מה לחפש פה. בצפון האוקיינוס האטלנטי בין גרינלנד, נורבגיה וסקוטלנד. האיסלנדים צאצאי איכרים ולוחמים שברחו מעריצות מלכי סקנדינביה בימי הביניים,למצוא חירות באי החדש. גיאולוגית, אי וולקני, הסוער והפעיל ביותר על פני כדור הארץ.
התפרצות הר הגעש לאקי בדרום שהחלה ב1784 גרמה לגשם חומצי, לתמותת בע"ח ורעב המוני שגרם למות רבע מאוכלוסיית איסלנד באותה עת. כמות הבזלת שפרצה מסדק באורך כ-2.5 ק"מ מוערכת ב 8,600 מ"ק לשניה וכיסתה שטח 600 קמ"ר. האפר הוולקני נסחף עם הרוח עד מרכז אירופה. 4 קרחונים גדולים, מכוסה שלג בחורף, רובו אדמת בזלת שחורה. אנרגיית החום שמתחת לאדמת האי פורצת בשפע גייזרים, מעיינות חמים ובורות בוץ רותח ומבעבע בשפע צבעים.
איסלנד מציעה טיולי שטח וטרקים מאתגרים בנופים עוצרי נשימה. נהרות גועשים, שדות לבה, עמקים ירוקים, חופים שחורים ולבנים, קרחונים, מישורי עפר צחיחים, הרים בצבעים, מפלים, גייזרים, מעיינות חמים, נחלים ואגמים מעלי עשן, גפרית רותחת, לועי הר געש ריקים או מלאים במים או גפרית חלבית, מערות לבה, מערות קרח, ימות קרחונים.....
בקיץ אור ובחורף חושך.....300000 תושבים, 2/3 מהם באזור רייקיאויק ו- 3 הערים הסמוכות לה. היתר פזורים ברחבי האי. שטחה 105000 קמ"ר, גדולה פי 5 מישראל ! 1440 ק"מ בכביש מעגלי מס 1, Ring Road, הפיורדים המערביים בערך 1500 ק"מ. נסענו בערך 3000 בלי המערב וסנייפל.
רייקיאוויק (Reykjavik): עיר הבירה הצפונית ביותר בעולם. תרגום שמה – מפרץ אדים. עיר חמודה, בלי סדר ארכיטקטוני, בתים ישנים צבעוניים לצד בנייה חדשה. מוקפת נוף מפרץ מים כחולים והרים עם עיטור שלג. בתי קפה, מסעדות, חנויות, חיי לילה, מוזיאונים ומופעי מוסיקה ותרבות. פרלן Perlan , קומפלקס מכוסה כיפת זכוכית על גבעה הצופה על העיר. מיכלי רזרבת מים חמים ענקיים. העיר מקבלת מימיה החמים בריח גופרית מהאדמה.
מסעדה מסתובבת, בית קפה, נקודת תצפית, גייזר מלאכותי. אחד המיכלים הפך למוזיאון הסאגה Saga Museum בו ניתן ללמוד על ההיסטוריה של איסלנד. לעלות לכנסיית Hallgrimskirkja המרשימה. מהמגדל, שגובהו 75 מטר, נשקפת תצפית. לטייל בסמטאות הקטנות, בין הבתים הישנים, להאכיל שחפים באגם.
מרכז דרום – מזרחה: לבית הקיץ של אחותו הזמרת באגם טינגווטלווטן ויצאנו למשולש הזהב (Golden Triangle מפלי גוטלפוס Gullfoss, מפל אדיר עם שני אשדים. נחשב ליפה באיסלנד. זכינו לקשת מדהימה. נהר וויטה Hvita רחב שזורם מקרחון לנגיוקוטל Langjökull, נופל באשדים לקניון בזלת עמוק, שנוצר ע"י הנהר. Geysirגייזר – סילון קיטור המתפרץ מהאדמה בשל פעילות געשית. הגייזר המפורסם The great Geysir,, לא כ"כ פעיל, Strokkur מתפרץ לגובה 35 מטר, בכל 5 דקות. לא להתקרב מידי, קבלתי מקלחת "חמה" תרתי משמע.
האתר השלישי טינגווילר Thingvellir, האתר ההיסטורי החשוב ביותר, בו נוסד הפרלמנט הראשון באירופה ועובר בו השבר בין לוחות אירופה וארה"ב. רגל בארה"ב, רגל באירופה...הם זזים ומתרחקים כל הזמן והאי הולך וגדל. בדרך חזרה לבקתה עצרנו במכתש Kerijd, קרייטר של הר געש. לאורך הנסיעה פוגשים סוסים והמון סוגי כבשים....יש פה כבשים שחורות. הן חופשיות לשוטט. על הפסגות הגבוהות ביותר, חוף הים, במשטחי הלבה...., עם בוא החורף הן חוזרות לחווה או נאספות בעמקים ומחלקים אותן לפי סימן היכר.
סקוגר Skogar: לילה ראשון באוהל, לח ויורד גשם. התרוצצנו בשדה לעצבן ציפורי קרייה. מוזיאון צורות מגורים Skogar folk museum, כלים וחפצים עתיקים. מכונת כביסה ראשונה, בישול, תפירה, דייג, כלי מטבח. אם אני מכירה חלק מהכלים, מה זה אומר ? בעיירה סלפוס, קניות ודלק.
מפל סלייהלנדפוס (Seljalandsfoss). מטיילים מאחורי המפל. מימין הר הגעש קטלה Katla על הקרחון מירדלס וגובהו 1,480 מ'. התפרץ בממוצע כל 80 שנה. מחכים, האחרונה היתה ב-1918. להתפרצויות שלו יש תוצאות מאוד רציניות. הקרחון "חי" ונע כל הזמן, תוך שהוא נסדק, נשבר ומתנפץ. חלקו התחתון קרח "קריסטלי" נקי, שעוביו ממטרים ספורים ועד ל־120 מטר, מעליו שכבת שלג קפוא לא מהודק ובחלקו העליון שכבה גסה של שלג. הקרחון היושב על לוע ההר נמס והמים יוצרים לחץ הגורם להתרוממות שארי הקרחון. כתוצאה מכך, נפתחים סדקים, מחילות וחללים וולקניים. כמויות המים מחלחלות לסדקים ומוצאות דרכן לים.
בפעם האחרונה שקטלה התפרץ, זרמו המים לאוקיינוס במהירות עצומה, פי 5 ממהירות זרימת האמזונס שבדרום אמריקה. עם המים נישאות כמויות אדירות של קרח וחול וכל מה שנקרה בדרכם נהרס ונסחף. צפינו בסרט שצולם מהליקופטר, מחזה מפחיד. גושי סלע עצומים נעקרים ונספחים כמו היו עשויים קלקר. רוב מישור החול של מירדלסנדור Mýrdalssandur נוצר מהשטפונות הקודמים. ראינו את שרידי הגשר שהוא הרס ונסענו על הגשר החדש. כשעוברים עליו משחקים עצירת נשימה לכל אורכו.
מצוקי שמורת דירהולהיי (Dyrholaey), לשון יבשה סלעית ומצוק זקוף מהווים בית לאלפי עופות ים שמקננות בהם, בין הבולטות הם צפורי הפפין Puffin. תוכי ים אטלנטי עם מקור האדום/כתום ורגליים אדומות. הפפין סמלה של איסלנד. הוא ניצוד למטרת אכילה. הם עודטוטו נעלמים. לא יודעים לאן. מאחר ותופסים אותם ברשת בלבד, הם לא מפחדים מאנשים ומאפשרים גישה ממש קרובה. סיור רגלי בנופי השמורה המציעה נוף הרים, חופים, לשונות קרח הגולשות למרחק ק"מ ספורים מהים ומפלי מים הגולשים על משושי בזלת.
עברנו בעיירה ויק Vik. מרחוק רואים שלושה סלעי בזלת המזדקרים מהמים. על פי האגדה אלה שלושה טרולים שנלכדו באור קרני הזריחה והפכו אבן. מערות לבה ואבנים, מדהים. חוף ים מסוכן לא לטעות. נסענו ל-ויק לאכול מרק בשר עגל איסלנדי. אפשר למלא את הצלחת שוב ושוב.
אופנועי השלג – 115 יורו. אנדרינה ובעלה בני, The wild Iceland , 1345 מטר. משקפי שמש בשל נתז שלג-קרח לעיני הנהג. גז בימין ובלימה בשמאל. מניעים כמו סירת מרוץ. אם יורדים מהשביל או מאבדים שליטה בסיבוב, צריך ל"התלות" עם הגוף לכוון המנוגד. ידיות האופנוע מתחממות......נוסעים בטור. אם ירדת מהשביל תוך שניות המדריך לידך. הסיבה סדקים וחריצים לא נראים. גם אותנו הורידו מהאופנועים והעבירו אותם מקום שנראה שביל מכוסה שלג רגיל אך כשעברנו רגלית התברר כי השלג נמס ונוצר כיס מעל סלע. האחריות על האופנוע שלנו. היינו פשוט נופלים.
אפשר לקחת סיור במזחלות כלבים ומבחר טיולי אקסטרים, צלילה, טיסות, דאייה, מצנח עם מנוע, רכיבה, אופנועים, אופניים, קייאקים, שייט. נסענו להקיף "חצי אי" עם סלע מצחיק במרכזו, איך הוא הגיע לכאן.....עצרנו לראות בית מעבר לדייגים ומערות בהר. חצינו את הנהר הראשון שלנו מרבים......דרך שדה לבה ואפר שחור חזרה לכביש 1. ישנו בחווה של קיקי. עצרנו ב laufskwlavaroda, שדה ערמות אבנים, היו עוברים לאורך המדינה ומשאירים סימן לדרך ושלא יפחדו.
חווה של פיליפוס בן 99, Nupsstadur, כנסייה עתיקה ובתי הוביט. הוא מציץ מהקומה השנייה ויורד לשוחח איתנו. מתיישבת לידו, עיינר מצטרף. כשהוא יוצא לקניות, השכנים מתקשרים למשטרה וזו סוגרת את הכביש כיוון שהוא נוהג בצד הלא נכון של הכביש. עצרנו לצפות בשרידי הגשר שנסחף בשיטפון.
הפארק הלאומי סקפטפל Skaftafell: נופים מדהימים של קרחונים, מפלים ונהרות, צמחייה מגוונת ומסלולי הליכה רבים ויפהפיים. במרחק חצי שעת הליכה, יותר מדויק, טיפוס הררי, נמצאים "המפלים השחורים", סוורטיפוס Svartifoss. מאחורי המפל מתנשא קיר משושי בזלת. מסביב הרים מושלגים. אומרים שהשמורה יפה יותר בחורף. צריך לבדוק את זה....
למרכז המבקרים, סרט. מעיינת בספרים 100 דברים לאכול ולעשות באיסלנד. חלק עשינו. חלק לא נעשה וגם לא נאכל. רוח עזה מביאה אותנו לחפש מקום מגונן בין 2 שורות שיחים. ברגל לכוון הקרחון, הרוח מטורפת. עד לאגם שחוסם את הגישה אליו. אי אפשר להמשיך. שטח של אבנים מתדרדרות ולא בא לנו לחטוף איזה סלע. מקלחת עולה 200 קרונות, 4 דקות מים חמים !!
הליכה על קרח, שעתיים וחצי ב-קרמפונים נעלי ברזל בשילוב גרזן. מדריך: לומדים לנעול אותם. חייב להיות הדוק על הנעל כמו הסקטים של פעם. כללי הליכה על קרח : צועדים בצעדי טרול לנעוץ את הדוקרנים בקרח. מטפסים - ברגליים פשוקות בצורת V ועם הגרזן נעוץ קדימה. יורדים - ברגליים ישרות, מקבילות, ברכיים כפופות והגרזן מאחור. הליכה צדית - רגל אחת ישרה והשנייה במאוזן לה, הגרזן בצד העליון של השיפוע. כשכולנו צועדים יחד אנחנו משמיעים קול מתגלגל על הקרח. מסביר לנו על הבקיעים, צבע הקרח, הגלייזר, המים, הלכלוך שהוא בעצם אבק וולקני.
אגם הקרחונים – יוקלסרלון: באזור הקרחון נמצא האתר המדהים ביותר באיסלנד, לגונת נהר קרחונית !!!!. במי לגונה צפים גושי קרח צבעונים שניתקו מקרחון. שטנו 3/4 שעה ברכב אמפיבי. מתחילים על אדמה ונכנסים למים. שטים ליד הגושים שנפרדו מהקרחון. צורות וצבעים שלא מהעולם הזה. צבעי לבן, כחול ושחור מלכלוך מאפר התפרצויות הלבה (מתחת לקרחון נמצא הר געש פעיל). כאן הסריטו את "רשיון להרוג" של ג'יימס בונד ו"טומב ריידר" של אנגלינה גולי. סירות מנוע מלוות אותנו ובודקות את הנתיב כדי שלא ניתקל בחלקי קרחון...תוצאות התנגשות בין קרחון ואוניה...נשמע מוכר ?
לטייל לאורך האגם גם מצד שמאל. רואים כלבי הים ומיני צפרים. הזרם מתחלף, פעם מהלגונה ופעם מהאוקינוס. מי המלח מכרסמים וממיסים את הקרחונים. יצאנו לכוון האוקיינוס, קרחונים נשטפים לים, מתגלגלים בים הסוער וכל החוף החולי השחור זרוע יהלומי קרחונים, מחזה מרהיב. נסענו ללגונה נוספת לא רחוק משם, Fjallarlon, עדים למפולת חתיכות קרחון למים. מדהים. רעש ברק מתגלגל וגל שנוצר בגלל גוש הקרח שנפל למים.
הר הגעש הקלה Hekla ואזור לנדמנלאוגר Landmannalaugar: הקלה הוא הר הגעש הפעיל ביותר באיסלנד. מתפרץ אחת לכמה שנים. התפרצויות חוזרות של הר הגעש מתחת לקרחון גרמו לשטפונות אדירים בחוף הדרומי של איסלנד ויצרו מדבריות חול שחור רחבות הנושקות לים. בעוד שרוב האי צבוע בצבעי אפור ושחור של בזלת, אזור זה מרשים בצבעוניות הריו ועמקיו בשל סלעי הריוליט (סלע וולקני דומה לגרניט) שמרכיבים אותו.
האזור מדהים ביופיו, מהרים צבועים אדום, כתום, ירוק, חום ושחור פורצים סילוני קיטור וביניהם שדות סלעי בזלת חדים ומשוננים בשחור ומשטחים לבנים של פרחי "כותנה ארקטית". טיילנו בערוץ הנהר, להר וסלעי הלבה ולקניון הירוק. אחרי הטיול הולכות לבריכת המים הטבעיים של 38 מעלות, חוויה כשקר בחוץ. זה נעים ונפלא כל זמן שאתה ישוב במים, הבעיה מתחילה כשצריך לצאת ולצעוד בקור וברוח המקפיאה. הרוח כל כך חזקה שאנחנו נאלצים להתקפל למרות התוכנית להשאר כאן 2 לילות. אפילו האבנים הגדולות שמחזיקות באוהל לא מצליחות לקרקע אותו.
יש מסלולי הליכה של כמה ימים. המסלול המפורסם ביותר הוא מלנדמנלאוגר לטורסמורק או לסקוגאר. ההר הכי מופרסם הוא Brennisteinsalda, בתרגום – גל אבן בוער...הגופרית. עוצרים במכתש נוסף, למקום היפה הזה הצבוע אדום קוראים: הבריכה המגעילה. הם חזקים בשמות, לכל שם יש משמעות. כמו למפל בדרך שנקרא מפל הטרולית שקופצת....טרטקולננפוס. מלון Leirubakki , בסידור Sleeping bag accommodation שזה שינה בשק שינה על מיטת מלון. בעל מלון עם ארשת זועפת....מכינה מרק חם, ספגטי קרבונרה עם פסטרמה ונקניקיות. אוכלים במרפסת, רוח ומטפטף.
קניון Stakholtsgja: חוצים את הנחל על אבנים שוב ושוב. יש פיצול בערוץ הנהר, לשמור על השמאל. נוסעים לבקתת הרים Bausar. הנהר זורם על נתיב הדרך. יום אחד הם במקום אחד למחרת בוחרים ערוץ אחר. היום הנהר על ה"כביש". לישון בבקתה המשותפת. שורת מזרנים צמודים. מטבח מאובזר ענק. אש בוערת כל הזמן וסיר מים רותחים שיש למלא אם משתמשים. הסקה דולקת ונעים. בלילה הכל מתמלא. המטיילים מכינים אוכל, יושבים, שותים, צוחקים, מדברים. אוירה מיוחדת.
טורסמרק Thorsmork: טור הוא אל לפי המיתולוגיה הנורדית. .The land of Thor עמק יפהפה שנמצא בין שלושה קרחונים ובו שפע צמחיה ופריחה, נקרות וקניונים, נחלי מים ומצוקים, שבילי הליכה. בבוקר הלכנו לטייל לאורך הנהר, עלינו למצוק לנקודת תצפית וצילום וחזרנו. עברנו את הנהר לצד השני, מצלצל שיבואו לאסוף אותנו. זה נהר גדול, עמוק עם זרימה חזקה. כשאנחנו חוצים אני פותחת חלון ומושיטה יד, נוגעת במים, קפואים...ומרגישים את הזרם. על החלון תלויה שקית ניילון מלאה מים נגד זבובים.
למחרת נסענו לחזות בהתפרצויות מבעבעות בשלל צבעים. ליד ביה"ס לחקלאות Reykjamori, כפר חמוד, עצרנו בפסלים הסביבתיים בכניסה עם בתי הציפורים, הספסל ועוד. משם לכפר בו כולם מוגבלים, Solheimar, הם מגדלים גידולים אורגניים למחייתם. יש פסלים, תערוכה של ציורים למכירה, עבודות יד, חנות ממכר לעבודות, חנות ממכר לתנובה האורגנית, מאפייה, מסעדה. קנינו לחם משגע. ויתרנו על אצות ים מיובשות ודגים מיובשים. בצהריים לכנסייה לקונצרט מרגש.
דרך הכביש הדרומי על חוף הים חזרה. לעיירת Hotsprings, לפני שנתיים וחצי היתה רעידת אדמה וזה פשוט התפרץ. Seltun, בורות בעבוע. זוג מנסה לעוף עם מצנח ממונע. קשת מעל האגם ונופים מדהימים. חזרנו לרייקיאויק. Backpacker's hostel, מוזר אחרי שבוע טבע לחזור לרמזורים, רעש, חנויות. בדרך עוצרים לראות מתקני יבוש דגים ....זה מריח נורא.
הפיורדים המערביים: פיורד הוא עמק שהועמק ע"י קרחון יבשתי או רעש אדמה, בדרך כלל עם שוליים תלולים, שממשיך מתחת לפני הים. במקום בו הקרחון מגיע לפני הים. כשקרחון שהטמפרטורה בו נמוכה מ0 מעלות, מעצב את צורת ה-U הטיפוסית של העמק פוגש במי הים ונמס. התוצאה היא עמק בעל שוליים תלולים מוצף מי ים. ההצפה יוצרת אגם צר ועמוק המחובר לים. האגם יכול להגיע לעומק של 1,300 מטר. מורנת הקצה שהיא סחופת קרחונים הנדחפת מטה לעמק ע"י הקרחון, נמצאת מתחת לפני המים בכניסה לפיורד וגורמת לצוואר פיורד רדוד בהשוואה למרכז פיורד עמוק.
הפיורדים המערביים מיוחדים מהמזרחיים. בחורף הכבישים נסגרים. אין השקעה בתשתית הכבישים בשל מספרם הקטן של התושבים שם. הניתוק מוחלט. עלינו צפונה מרייקיאויק לכוון Akureyri. התחלנו בנסיעה במנהרה מתחת לים ואלפיורדור Hvalfjordur, פיורד הלוויתנים, 800 קרונות לכוון Borgarnes. עצרנו לצפות במכתש הר געש אך רוח מטורפת חזקה במיוחד מנעה ממני לטפס עד סוף ההר. שני גברים טפסו לצדי והחליטו להתיישב לידי על הרצפה. הנוף לא שווה את הסיכון. גם העלייה והירידה בגרם מדרגות בלי מעקה מתגלה כמשימה לא קלה ברוח העזה.
עצרנו לצלם קיר אובסידיאן בעל גוונים מדהימים. שמאלה לפיורדים, נסענו ל-הולמויק, עצרנו בתחנת המידע אצל ארטנר שתאם לתאור של עיינר, גבוה עם זקנקן אדמוני.....קבלנו מפה, עיירה קטנה...נמל קטן...385 תושבים. סידר לנו לינה. עצרנו לקנות אוכל, הלכנו למוזיאון הכישוף. הכנו ארוחת ערב, בעל המקום בא לרחרח, הצעתי לו להצטרף, ישבנו לשוחח, איכר ודייג, ניגן ושר לי בגיטרה. שוחחנו שעות. דייר נכנס מפיץ ריח דגים ובשר כריש רקוב. הסביר איך מטפלים בבשר. קוברים אותו לזמן רב ואח"כ שוב. הריח נוראי.
בקשתי שיקח אותנו לשייט לוויתנים אבל הוא אמר ששנתיים הם אינם פוקדים את הפיורד. סיפר על החיים שם, מרתק. סיבוב ב"עיירה", חיפשנו את "הבתים העתיקים" והלכנו לצלם את הכנסייה שסבו של המארח שלנו בנה. לאיסהפיורדה Isafjordur, תחנות המידע נהדרות, כמות החומר, הסיוע והנכונות לעזרה יוצאת מן הכלל. הם גם עושים את הטלפונים ומחפשים לך מקום. מסבירים, נותנים טיפים לאן ומה לעשות. הוסטל גמלה, יצאנו לתייר בעיר, מסעדת דגים, הבתים מצופים פח גלי בצבעים שונים מעל חומר מבודד. מוזר. עיר חמודה. ערפל כבד רובץ על ההר וממלא את העמק כך שאין תצפית.
בבוקר מזמינים מקום למעבורת מחר. נוסעים לתצפית על כניסת האוקיינוס לפיורד אך בשל ערפל לא רואים דבר. עוצרים לצלם שורות בתים צבעוניים וממשיכים. מטפסים על הר גבוה לתצפית. נסענו במנהרה של 9 ק"מ.. משחק עצירת הנשימה התגלה כלא רלוונטי בשל אורך המנהרה. יש במנהרה פנייה ימינה והיא הופכת לכביש דו מסלולי על נתיב אחד. לתת קדימות לרכב מולי כיוון שהשלט M המסמן מקום לעצירה, בצד שלי.
עצרנו בפיורד עם חולות לבנים. אוספת צדפים וכותבת לבנות את שמן בחול. הטבענו טביעת נעל בחול הרך. המשכנו לפס בהרים, להזהר בדרך. עליות חדות, גשם, דרך חלקה, נוסעת לאט מאד, מתפללת שלא יבוא מולי אוטו או אוטובוס, אומרת להם "אין לכם מה לפחד, מספיק שאני מפחדת".....נוסעת במרכז הדרך, לא מסתכנת בנסיעה קרוב לשפת התהום. שמי שיבוא מולי יתמודד ויעקוף. כל רגע blind head, צופרת לאזהרה, מתמתחות לראות לאן הכביש. ירידות מטורפות...הנהיגה לא קלה. לא מורגלת בכביש עפר,
אבני, חלק מבוץ רטוב כזה....המדרון והתהום.....אין מעקה בטיחות, עברנו עוד פיורד ועוד פס קטן יותר והגענו למפל הגדול........נשמע כמו דנידין Dynjandi. כעת גם שלנו מלוכלך כמו יתר הרכבים. טיפסנו למפל, Patreksfjordur, תחנת דלק, העובדת עוזרת לנו למצוא לינה. לישון ב Hnjoturtravel.is.
יוצאים למצוק הגבוה באיסלנד, 400 מטר. מטפסות לצוקים, מצלמים צפורי פפין. הגענו למעבורת, משלמים, נעמדים בתור ועולים למעבורת. במיומנות מדהימה הם מעלים את כל המכוניות. אפשר לעצור באי והאוטו ימשיך ויחכה בנמל. בחרנו שלא לרדת, הרוחות לא מזמינות.....עמדתי 3 שעות בקור ורוח מקפיאים בשביל סיכוי לראות לוויתנים. עם המעבורת ל-סטיקישהולרנון. הצטיידנו במפה וחומר ויצאנו להקיף את חצי האי סנייפלסנס Snæfellsnes. גולת הכותרת של האי הוא קרחון Snæfellsjokull. המקום שימש השראה לספרו של זול וורן, "מסע אל בטן האדמה". בחצי האי מפלים, מעיינות חמים, חופים מבודדים וצוקים מרשימים. קצה חצי האי הוא שמורת פארק לאומי.
עצרנו ב 3 גבעות צדפים בצבעים מרהיבים.....אספנו מלוא ידינו. הר אדום, הר חום.....עצרנו בהר ירוק משולש מצחיק, קירקיופל, ובמפל ממש ליד. ל- Djúpalónssandur ו- ,Dritvik ברגל דרך שדה אבנים, אחרי ק"מ חזרנו לקחת את המכונית. נחנו והצטלמנו שכובים על משטח המוס הרך. לחוף הים המלא גושי אבנים שחורות מסותתות ועגולות. בכניסה לחוף 3 אבנים בגדלים שונים, מי שיצליח להרים, דייג או לא דייג בנשמה. לא מצליחות להזיז את זה. המים זורמים ומשמיעים רחש אבנים המשתפשפות זו בזו. פזורות שרידי ספינה בריטית, שטבעה מול החוף ב-1948.
מהעיירה ארנסטפי Arnarstapi עלינו להר הסנייפל ערפל ולא הצלחנו לחצות את הפסגה. עצרנו במערה עם הד מדהים.
מארנסטפי עלינו על שביל רגלי לכיוון הלנר Hellnar, צפינו בציפורי הים המקננות לאורך הצוקים ובמערות הבזלת. כל מפרץ שונה מקודמו. חיפשתי לוויתנים לשווא. נסענו למפרץ כלבי הים Vitri tunga. מקסימים ומאד סקרנים. כשקוראים הם זוקפים ראש ומתקרבים. מרחצאות מינרלים, ומפל בכביש 56.
לאלבום התמונות המלא שלנו מאיסלנד לחצו כאן.