 | ארמון פונטנבלו (Palace of Fontainebleau): טירת פונטנבלו (או ארמון פונטנבלו), הינה ארמון מלכותי בסגנון הרנסאנס בסמוך לעיר פונטנבלו בחבל איל דה פרנס שבצרפת. הארמון, הממוקם כ- 55 ק"מ מדרום-מזרח למרכז פריז, שימש כמשכנם של מלכי צרפת וריבוניה למן פרנסואה הראשון ועד הקיסר נפוליאון השלישי. הארמון הוא מהגדולים בארמונות המלכות של צרפת, ומלכים רבים הטביעו את רישומם על תולדותיו ובניינו. אגפי הארמון השונים, שנבנו בהדרגה בתקופות שונות בידי מספר שליטים, בנויים סביב חצרות רחבות ידיים. הארמון וחצרותיו מוקפים בגנים אחדים, שבעברם היו יערות ושטחי ציד למלכי צרפת.
ב-1921 נפתח באגף לואי ה-15 של הארמון הקונסרבטוריון האמריקני למוזיקה, כיוזמה אמריקנית בעקבות מלחמת העולם הראשונה להעניק חינוך מוזיקלי בידי מיטב כשרונות צרפת למוזיקאים אמריקנים מבטיחים. ב-1923 הצטרף לצד הקונסרבטוריון גם בית הספר האמריקאי לאמנויות יפות, במטרה להעניק חינוך דומה גם בתחומי הציור, הפיסול והאדריכלות. בתי הספר פועלים עד היום. חלקים ניכרים של הארמון מופעלים כמוזיאון לאומי, המאפשר ביקורים באולמותיו העיקריים ובגניו. ב-1981 הוכרזה טירת פונטנבלו, יחד עם הפארק הסמוך אליה, כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו. |
 | גני טולרי (Jardin des Tuileries): גני טולרי היפהפים, הם למעשה גן ציבורי גדול, הממוקם בין כיכר קונקורד במערב לבין מוזיאון הלובר במזרח. הגנים העתיקים והחשובים ביותר בפריז, נטעו בידי קתרין דה-מדיצ'י (אשתו של אנרי השני מלך צרפת), על מנת לעטר את ארמון טולרי אשר בנייתו החלה במקביל בשנת 1564. הארמון הוצת בשנת 1871 על ידי קיצוניים, נשרף כליל, ונהרס סופית בשנת 1883. גני טולרי עוצבו מחדש על ידי אנדרה לה-נוטרה, אשר העניק לגן צורה ברורה וסימטרית להפליא. לגן בריכות מים, מזרקה, פסלים, שדרות עצים רומנטיות, ועשרות כיסאות למבקרים ולמקומיים התרים אחר אוויר צח ונוף ירוק. |
 | גני לוקסמבורג (Jardin du Luxembourg): גני לוקסמבורג המרהיבים, הנמנים בין הגנים המובחרים ביותר בפריז, הם למעשה מתחם הגנים הציבוריים הגדול בעיר. מתחם הגנים נפרש על פני שטח של 224,500 מ"ר, ובו ממוקם ארמון לוקסמבורג המהווה מקום מושבו של הסנאט הצרפתי החל משנת 1958. מראה הגנים משכר כל מבקר ומקומי, עם מאות ילדים משתובבים סמוך לברכה עם המזרקה או על הקרוסלה, ומבוגרים היושבים על הכיסאות וצופים בהנאה בעוברים ושבים. הגנים המעוטרים בפסלים, פרחים ושדרות עצים, ממוקמים ברובע השישי של העיר, בגדה השמאלית, סמוך למונפארנס. די במראה האנשים המשחקים בשח-מט או הילדים המשיטים את סירותיהן המיניאטוריות בברכה, על מנת להכניס לטיול קורטוב של שלווה. |
 | דיסנילנד פריז (Disneyland Paris): דיסנילנד פריז, הידוע גם בשמו הקודם יורודיסני, הוא פארק שעשועים הנמצא במארן-לה-ואלה, עיירה חדשה בפרברים המזרחיים של פריז, הממוקמת כ- 32 ק"מ ממרכז פריז. אתר הנופש הוא ביתם של שני פארקי שעשועים, שבעה בתי מלון, ומתחם של קניות, אוכל ובידור, והוא אתר הדיסני השני שנפתח מחוץ לגבולות ארצות הברית, אחרי דיסני טוקיו, והראשון שדיסני הם הבעלים והמפעילים שלו. עם 15,405,000 מבקרים בשנת 2009, דיסנילנד פריז הוא פארק האטרקצית המתויר ביותר בצרפת ובאירופה. |
 | האופרה הלאומית גארנייה (Opera National de Paris Garnier): ארמון גארנייה הנו התאטרון השלושה-עשר המשכן את האופרה של פריז, מאז היווסדה על ידי המלך לואי ה-14 בשנת 1669. בניין האופרה נבנה בהוראתו של נפוליאון השלישי כחלק מפרויקט הרקונסטרוקציה הפריזאי אשר יזם הברון אוסמן. לאחר הפצצה בבית האופרה הישן, החליט נפוליאון להוציא מכרז לבחירת המתכנן אשר יוציא לפועל תכנית לבית אופרה גדול ומפואר יותר מקודמו. במכרז זכה שארל גארנייה, אדריכל בן 35, שעד אותו יום היה בחור אלמוני שלא תכנן אף מבנה קודם לכן. עבודות הבנייה אשר ארכו 15 שנים בין 1860-1875, נקטעו פעמים רבות בשל תקריות, כולל המלחמה בשנת 1870, נפילת האימפריה השנייה, וכיבוש פריז על ידי הקומונה הפריזאית. ארמון גארנייה לבסוף נחנך ב-15 בינואר שנת 1875. בית האופרה המרשים פתוח לקהל הרחב המעוניין להתרשם מעיצוב מרהיב עם נגיעות זהב, כיסאות קטיפה אדומה, נברשות מנצנצות, פסלים, ותקרה צבעונית אשר צוירה על ידי מארק שאגאל. כיום משמש המבנה את להקת הבלט ואת האופרה הלאומית של פריז. |
 | כיכר הקונקורד (Place de la Concorde): ממוקמת בין גני טולרי ממזרח לבין שדרות שאנז-אליזה ממערב, כיכר הקונקורד היא הכיכר הגדולה ביותר בפריז, ואחת מן הכיכרות החשובות ביותר בעיר. את הכיכר תכנן הארכיטקט ז'אן אנז'ק גאבריה, ובנייתה החלה בשנת 1754 בהוראתו של המלך לואי ה-15. הבנייה הושלמה בשנת 1763, והכיכר אשר שימשה כתפאורה נאותה לפסלו של המלך, נקראה על שמו. במהלך המהפכה הצרפתית בשנת 1792, פסלו של המלך הוחלף בגיליוטינה ועמה שונה שמה של הכיכר ל"כיכר המהפכה" (Place de la Revolution). במהלך חודש אחד בקיץ של 1794, נערפו בה למעלה מ-1,330 ראשים, ביניהם ראשיהם של לואי ה-16 ומארי אנטואנט. שנה לאחר "שלטון האימים", שונה שמה של הכיכר לשמה הנוכחי, וכיום ניצב במרכזה אובליסק מצרי בן 3,300 שנים, מתנה מן השליט מוחמד עלי, מעוטר במזרקות מים ופסלים. |
 | לה דפאנס (La Défense): זהו מרכז העסקים של פריז - רובע 21 בעיר. זהו רובע עסקים וקניות ובו נמצאים גורדי שחקים רבים, עם ארכיטקטורה מודרנית ורבועה - שונה מאוד מזו של שאר חלקי העיר. הבניין הכי מוכר בו הוא "גרנד ארש" - שער ניצחון בעיצוב מודרני. |
 | מגדל אייפל (La Tour Eiffel): מגדל אייפל נבנה על ידי גוסטב אייפל בשנת 1889, לקראת תערוכה עולמית אשר נועדה לחגוג את יום השנה ה- 100 למהפכה הצרפתית. ממבנה זמני הנועד להרשים את המבקרים בתערוכה בהישגים ארכיטקטוניים יוצאי דופן, הפך עם השנים מגדל אייפל לאייקון הבלתי מעורער של בירת צרפת. המגדל מתנשא לגובה של 324 מטרים, כאשר מקומתו השלישית המתנשאת לגובה של 276 מטרים, ניתן להשקיף עד למרחק של עשרות קילומטרים. בקומות הראשונה והשנייה תוכלו לסעוד במסעדת "ז'ול ורן" המשובחת, ללגום משקה חם בבתי קפה, או לרכוש מזכרות בחנויות. עד לשנת 1930, היה מגדל אייפל המבנה הגבוה בעולם, עם 1,665 מדרגות המגיעות עד לקומה השלישית, ומשקל של 10,100 טון. נתון של כמעט 7 מיליון תיירים בשנה אינו משקר - מגדל אייפל עומד איתן ברשימת ה"חובה לעשות" הפריזאית, ולבטח כאשר אורותיו מנצנצים עם רדת הליל. |
 | מוזיאון ד'אורסה (Musee d'Orsay): מוזיאון ד'אורסה הוא מוזיאון הממוקם על הגדה השמאלית של נהר הסן בפריז בירת צרפת. מבנה המוזיאון הוא תחנת רכבת (מבנה הגאר ד'אורסה) שהוסב למוזיאון, תחנת רכבת מרשימה שנבנתה בין השנים 1898 ל- 1900. המוזיאון מציג בעיקר יצירות אמנות צרפתית שנוצרו בין השנים 1848 - 1915, הכוללות ציורים, פסלים, רהיטים, וצילום. אוסף המוזיאון הינו הגדול ביותר בעולם ליצירות מופת אימפרסיוניסטיות ופוסט אימפרסיוניסטיות, ומכיל הוא את היצירות האימפרסיוניסטיות הידועות ביותר, מעשי ידי הציירים קלוד מונה ופייר אוגוסט רנואר, דגה, סזאן, סרה, סיסלי, גוגן וואן גוך. |
 | מוזיאון האורנז'רי (Orangerie Museum): מוזיאון האורנז'רי הוא מוזיאון לאמנות אימפרסיוניסטית ופוסט-אימפרסיוניסטית הממוקם בסמוך לכיכר הקונקורד, בצידם הדרומי של גני הטווילרי, על גדת נהר הסן, ברובע הראשון של העיר פריז, בירת צרפת. המוזיאון מציג מיצירותיהם של פול סזאן, אנרי מטיס, אמדאו מודיליאני, קלוד מונה, פבלו פיקאסו, פייר אוגוסט רנואר, אנרי רוסו, חיים סוטין, אלפרד סיסלי ומוריס אוטרילו. מבנה המוזיאון שימש במקורו כחממה עבור עצי התפוזים שגדלו בגני ארמון הטווילרי - ומכאן שמו - "האורנז'רי" (חממת התפוזים). |
 | מוזיאון הלובר (Musee du Louvre): מוזיאון הלובר, יורש המאה של תנועת ההשכלה והמהפכה הצרפתית, משמש כמודל וכסמכות מוכרת בקרב מגוון המוזיאונים הפריזאיים. המוזיאון נוסד בשנת 1793 כמוזיאון המכיל אוסף מגוון של יצירות אשר יספק כל סוג של מבקר סקרן. האוסף מתפרש על אלפי שנים, מיצירות אשר מקורן באמריקה ועד גבולותיהן של הודו וסין. המונה ליזה, הונוס ממילו, והניצחון המכונף (ניקה מסמותרקיה), נמנות בין היצירות הבולטות בלובר המהוות אייקונים אוניברסליים בלתי מעורערים. |
 | מוזיאון קה בראנלי (Musée du quai Branly): מוזיאון קה בראנלי (מוזיאון רציף בראנלי), המכונה בקיצור MQB, הוא מוזיאון בפריז שבצרפת לאתנוגרפיה ולתרבות אפריקה, אסיה, אוקיאניה ואמריקה הממוקם ברחוב רציף בראנלי, ברובע השביעי של העיר פריז, בסמוך למגדל אייפל. תחנות המטרו וה- RER הקרובות ביותר הן Alma Marceau ו- Pont de l'Alma. המוזיאון נקרא על שם הרחוב בו הוא נמצא, שנקרא על שם הפיזיקאי הצרפתי אדואר בראנלי. |
 | מונמארטר (Montmartre): גבעת מונמארטר היתה מרכז האומנות של פריז החל מהמאה ה- 19 ובה התגוררו פאבלו פיקאסו, מודיליני, ואן גוך ורבים אחרים. הכיכר המרכזית - פלאס די טרטר, מהווה מקום מפגש יומי לעשרות אומנים השמחים לצייר את התיירים תמורת תשלום. על ראש הגבעה, ממוקמת בזיליקת הסקרה קור וניתן לראות ממנה את נוף פריז. |
 | מרכז פומפידו (Centre Pompidou): המרכז הלאומי לאמנות ותרבות ז'ורז' פומפידו הנו פרי רוחו של הנשיא הצרפתי לשעבר ז'ורז' פומפידו, אשר רצה ליצור מוסד תרבותי מקורי בלב ליבה של פריז הממוקד לגמרי ביצירות עכשוויות ומודרניות - מקום בו אמנות חזותית מתחככת עם תאטרון, מוזיקה, קולנוע וספרות. המרכז ממוקם במרכז פריז בבניין אשר עוצב על ידי Renzo Piano ו- Richard Rogers אשר עבודותיהם הארכיטקטוניות מסמלות את רוח המאה ה-20. מרכז פומפידו פתח את דלתותיו לראשונה לציבור הרחב בשנת 1977 ואחרי עבודות שיפוץ בין השנים 1997-1999, הוא נפתח שנית ב-1 בינואר שנת 2000. זהו אחד מן המרכזים המתוירים ביותר בפריז, עם כ-6 מיליון מבקרים בכל שנה. הכיכר הגדולה הסמוכה למרכז, הפכה עם השנים לאתר תוסס של מופעי רחוב וציירים. |
 | נוטר-דאם דה פארי (Notre-Dame de Paris): קתדרלת נוטר-דאם דה פארי (בתרגום: גבירתנו מריה של פריז), היא אחת מן הקתדרלות המפורסמות ביותר בתבל. זוהי קתדרלה גותית מרשימה, מקום מושבו של הארכיבישוף של פריז, הממוקמת בלב ליבה ההיסטורי של העיר - האי "דה לה סיטה" (Ile de la Cite) שבמרכז נהר הסן. רבים מאיתנו זוכרים אותה מסיפורו המפורסם של ויקטור הוגו - "הגיבן מנוטר-דאם", כמו גם מסרט הקולנוע המצויר של דיסני. מדובר באחד ממוקדי התיירות החשובים והמרכזיים בפריז, עם נופך ארכיטקטוני מרשים, וטעימה מוזיקלית מדהימה (זאת במידה ותזכו לבקר במהלך מיסה). אבן הפינה לקתדרלה הונחה על ידי האפיפיור אלכסנדר השלישי בשנת 1163. |
 | רחוב ריבולי (Rue de Rivoli): רחוב ריבולי, אחד מרחובותיה הידועים ביותר של פריז, מתפרש במקביל למוזיאון הלובר ולגני טולרי, עד לכיכר קונקורד. זהו רחוב גדוש בחנויות אופנה, מסעדות, בתי קפה, ובאינספור חנויות למזכרות. הרחוב קרוי לפי בקשתו של נפוליאון בונפרטה, על שם קרב ריבולי בו ניצח את הצבא האוסטרי. כיום, מהווה הרחוב ציר תחבורה מרכזי וחשוב, כמו גם מרכז מסחר ועסקים יוקרתי. |
 | שדרות שאנז-אליזה (Avenue des Champs-Elysees): גם אלו אשר כף רגלם מעולם לא דרכה בפריז, מכירים את שדרות השאנז-אליזה הרומנטיות והיוקרתיות. מדובר באחת מן השדרות המרכזיות של פריז, והמוכרות ביותר ברחבי תבל. 2 קילומטרים של אלגנטיות ויוקרה, המתחילים בכיכר קונקורד בלב העיר, ומסתיימים בשער הניצחון המרשים שבכיכר שארל דה-גול. משני צידי חלקה המזרחי של השדרה, תבחינו בארמונות וגנים יפהפים ומלאי ירק. ככל שתתקרבו לחלקה המערבי של השדרה (לכיוון שער הניצחון), תבחינו בציר מסחרי בעל חנויות יוקרה מסוגננות כמו "גוצ'י", רשתות אופנה מוכרות כמו "H&M", ואינספור בתי קפה ומסעדות. השדרה היפהפייה והאלגנטית שוקקת חיים יום ולילה. |
 | שער הניצחון (Arc de Triomphe): אחד מסמליה הבולטים ביותר של צרפת ושל פריז בכלל, הנו שער הניצחון אשר נבנה בין השנים 1806-1836, בפקודתו של נפוליאון. למרות שהתכנית המקורית לבניית השער עברה שינויים רבים, מהות הקונספט המקורי נותרה בעינה - מבנה המסמל עצמה ואיחוד. שער הניצחון ממוקם בקצהו המערבי של שדרות השאנז-אליזה, במרכזה של כיכר שארל דה-גול (הקרויה גם Place de l'Etoile). קבר החייל האלמוני אשר ממוקם מתחת לשער, מהווה אות של כבוד עבור כל הלוחמים אשר לחמו למען צרפת, בייחוד עבור אלו אשר לחמו במלחמותיו של נפוליאון. ההיסטוריה סביב המונומנט המרשים הזה ארוכה ומרתקת. רבים עברו תחת השער היפהפה - תהלוכת החתונה של נפוליאון, הלווייתו, צבאו של היטלר ולאחר מכן, צעדת ניצחונו של שארל דה-גול. הגישה אל השער היא דרך מנהרה תת-קרקעית. |
 | שער הניצחון של קרוסל (Arc de Triomphe du Carrousel): שער הניצחון של קרוסל נבנה בין השנים 1806-1808 על ידי נפוליאון בונפרטה, בהתבסס על המודל של שער קונסטנטינוס אשר ברומא. השער הוקם על מנת להנציח את ניצחונותיו ב- 1805, ואת צבאו העצום עליו פיקד. השער ממוקם בכיכר קרוסל שבמרכז ארמון הלובר, בקצהו המזרחי של ה"אקס היסטוריק" של פריז. האקס היסטוריק ("הציר ההיסטורי"), הנו דרך בת 9 ק"מ של מבנים ומונומנטים, המתפרשת ממרכזה של פריז מערבה. |
|
|
|