היי לכולם, אני ובעלי טסנו לפיליפינים לירח הדבש שלנו בדצמבר האחרון לתקופה של 19 ימים + 3 ימים בערך בהונג קונג. החלטתי לרשום את מסלול הטיול המפורט שלנו באתר כי נעזרתי פה הרבה בחיפוש אחר תשובות ותודה רבה למי שעזר..
אז ככה: ביום הראשון נחתנו בהונג קונג בסביבות השעה 14:00 ונסענו למלון שלנו ברחוב נתן. כבר בשדה קנינו את כרטיס האוקטופוס ובנפרד קנינו את הכרטיסי נסיעה ברכבת המהירה מאחד הדלפקים שבשדה. מה שהתברר כזול יותר- 120 דולר (הונג קונגי) ל2 כרטיסי הלוך ברכבת. מהרכבת המהירה לקחנו מן מונית-שאטל כזה (בחינם) שהוריד אותנו בתחנה של קאולון ממש קרוב למלון.
את היום העברנו בליידיז מרקט שבעינינו לא היה כזה מוצלח כמו שמספרים, אכלנו ובערב המשכנו לשדרות הכוכבים לראות את המופע אורות של 20:00 בערב. לרוע המזל ממש דקות לפני המופע התחיל גשם מטורף כך שלא ממש הצלחנו להנות מהמופע. חזרנו לחדר במלון ששם השאירו לנו פתק לכבוד ירח הדבש עם פירות ובקבוק יין וזה היה ממש יפה מצידם!! בלי קשר המלון היה ממש סבבה, ממוקם על הרחוב הראשי אבל עדיין שקט והעובדים רק (Shamrock Hotel) מחפשים איך לעזור לך!
בבוקר הייתה לנו טיסה למנילה שבפיליפינים, לקחנו מונית (תתעקשו על מונה) לתחנת קאולון של הרכבת המהירה ומשם שוב קנינו כרטיסים לרכבת. נחתנו במנילה בשעות הצהריים ונסענו ישר עם המזוודה להעביר את היום בשלושת הקניונים .הצמודים שלהם גלורייטה, לנדמרק ו- SM ששם יש שמירת חפצים בחינם כך שיכלנו להשאיר את המזוודה ולהסתובב בכיף עד הערב.
ב- 22:00 היה לנו אוטובוס לילה לבנאווי שאליו הזמנו את הכרטיסים כבר מראש אצל טוריסמו פיליפינו, מה שהתברר דבר מאוד חכם לעשות למרות העמלה שהם לוקחים. שימו לב שבמנילה תמיד יש פקקים אז קחו תמיד אקסטרה זמן להגיע למקום כדי לא להיות בלחץ. בנוסף לא תמיד קל למצוא נהג מונית... יש כאלה שפשוט לא רוצים לקחת אותך וכאלה שלא מוכנים למונה ומעלים למחיר גבוה כמעט פי 2 ממה שיצא אם תסעו עם מונה. נסיעה עצמה לבנאווי התבררה כסיוט (חברת אוהימי), האוטובוס היה די ישן, מושבים יחסית קטנים, הנהג נסע נורא לאט כל הדרך.. בקיצור חוויה לא מדהימה (נראה לי שזה עניין של מזל אם נופלים על אוטובוס חדש או ישן).
בבנאווי ישנו במקום שנקרא Home Stay מקום מאוד פשוט אבל ככה כל המקומות בצפון. לקחנו את החדר הזוגי עם שירותים ומקלחת פרטיים (כל שאר החדרים עם מקלחות משותפות). ביאטריס שמנהלת את המקום הייתה מדהימה ומהרגע הראשון התחברנו אליה.. בחורה שכל היום רק צוחקת ונותנת הרגשה טובה. ביום הראשון שהגענו החלטנו ללכת לview point של בנאווי ומעיינות החמים, שכנענו את ביאטריס להצטרף אלינו וככה נסענו עם ביאטריס, ג'ונתן (קרוב משפחה שלה ששימש כמדריך), אנחנו ושתי בנות שהכרנו בהגעה לבנאווי. נסענו עם הג'יפני שלהם כשחלק מהנסיעה ישבנו על הגג של הרכב והיה מגניב ממש! ההליכה למעיינות החמים הייתה יפייפיה מלאה בטרסות אורז אבל קצת קשה בחלקים מסוימים.
יום למחרת החלטנו לנסוע כולנו (הפעם בלי ביאטריס) לטראסות האורז של בטאד.. נוסעים למקום כמעט שעה ואז יש הליכה לא קלה בכלל של עליות וירידות. בטרסות עצמן יש חלקים שהולכים ממש על הקצה שלהן, בבוץ וזה קצת מסוכן אבל עשינו את זה. בדיעבד, לא חייב להגיע עד מה שהם מכנים הנק' תצפית אם קשה לכם.. באיזשהו שלב באמת אפשר לראות הכל פשוט מזווית קצת שונה. ההליכה הייתה ארוכה ומאוד קשה!! כולנו לא היינו בכושר מי יודע מה ועצרנו לנוח כל כמה זמן. לסיכום הנוף יפייפה אבל לא קל כל הסיפור הזה.
יום למחרת כבר התחיל הטייפון ששמענו עליו יום לפני ממטיילים אחרים ואני לא יודעת אם בגללו אבל ירד גשם כל היום. הלכנו רק לשוק של יום שבת ואת רוב היום בילינו בגסטהאוס עד הנסיעת לילה שלקחנו חזרה למנילה. (האוטובוס הפעם היה של חברת JV FLORIDA שהיה חדש ומרווח אבל השירותים באוטובוס לא עבדו ומי שישב מאחורה סבל מריח נוראי. בנוסף, הנהג חשב שהוא במירוץ ונסע כמו משוגע, עשה לכולם בחילה נוראית עד שכמה אנשים קמו אליו והתלוננו ואז הוא נרגע קצת אבל לא לגמרי).
כשהגענו למנילה לא ידענו מה קורה עם הטיסה שלנו בגלל הטייפון. נסענו לשדה שגם שם לא ידעו להגיד מה יהיה וחיכינו לטיסה לפורטו פרינססה. בסוף הטיסה יצאה והמזג אויר בפורטו היה סבבה. בלילה הראשון שהזמנו מראש ישנו ב- Marianne Hotel שהיה ממש סבבה, מלון חדש ולא יקר. יום למחרת היינו אמורים כבר לקחת ואן לאל נידו אבל בגלל הטייפון שהשפיע על האיזור החלטנו להשאר לילה נוסף וישנו במלון Deep Forest שהיה בעיצוב קצת מוזר בחדרים אבל סך הכל סבבה לגמרי, מקלחת גדולה ובריכה ממש כיפית עם בר ומוזיקה.
יום למחרת החלטנו לא לחכות יותר והמשכנו לאל נידו, למזלנו הואן שלנו היה כמעט ריק כך שהתפרסנו על ספסל שלם. כשהגענו לאל נידו היה גשם והבנו שבימים האחרונים לא יצאו איילנד הופינג בכלל ושככל הנראה גם למחרת לא יוציאו. אכלנו במסעדה ממש טובה שנקראת Altrov והייתה ממש מול המלון שלנו Periking. המחירים לא זולים אבל האוכל ממש טוב (איטלקי). יום למחרת לא קמנו מספיק מוקדם ועד שהבנו שמוציאים איילנד הופינג כבר היה מאוחר מידי. החלטנו להשכיר אופנוע וזאת הייתה החלטה מעולה. בגלל שכבר הייתה השעה 11:00 בערך הצלחנו גם להשכיר אופנוע שטח במחיר זול יותר (500 פסו לכל היום עד הערב). נסענו ל Nacpan Beach שהיה די רחוק.. 40 דק' נסיעה בערך (על טרייסיקל יותר) בדרך לא ממש סלולה, בוץ וכו' אבללל החוף היה מהמם, ריק כמעט מאנשים, העברנו שם כמה שעות שתינו שייקים והמשכנו הלאה.
בהמשך היום נסענו לאומגה שנמצאת ממש מעל חוף לאס קבאניאס (חוף מהממממםםםם). לצערינו כבר לא הספקנו לשבת על החוף אבל הוא באמת מאוד יפה. עלינו אל האומגה עלייה די רצינית.. ושם צריך לבחור אם לעשות את האומגה בשכיבה, הם קוראים לזה סופרמן (700 פסו לכיוון אחד) או בישיבה (500 פסו לכיוון אחד). אני עשיתי את הסופרמן ובעלי עשה את הישיבה אחרי שיכנועים רבים וזה היה פשוט אדיר! חובה לעשות! אכלנו גם בארט קפה והאוכל שם היה ממש סבבה.. ערב אחד גם היה הופעה של להקה מקומית ממש אחלה.. מקום כיפי לשבת בו.
יום למחרת המשכנו לאחד מהריזורטים של אל נידו – מינילוק ! מ ו ש ל ם ! ! !
אם אתם יכולים להרשות לעצמכם לשלם יותר אבל על פינוק אמיתי זה מקום חובה! חוץ מזה שהמקום עוצר נשימה במיוחד שמבינים שזה ריזורט באמצע פאקינג אי בודד. השירות הכי טוב שנתקלתי בו בארץ ובעולם. הם פשוט דואגים לך להכל ורק שתהיה מרוצה. יש פעילויות כל היום וכל יום שואלים אותך מה אתה הולך לעשות יום למחרת ומרכיבים יחד יום של מה שבא לך לעשות רק שלא ישעמם לך.
במינילוק היינו 3 לילות. ביום ראשון עשינו איילנג הופינג. הפלגנו למן מערה ולאי הנחש, אח"כ המשכנו לEntalula Beach Club שזה קלאב של המלון עם מיטות שיזוף, ארוחת צהריים (מדהימה), טיפוס על קיר.. באמצע אי בודד.. אחר.. פשוט מהמם! ואז לקחו אותנו להפלגה בלגונה הקטנה והגדולה שם עשינו שנורקלים וקיאקים.
יום למחרת לקחנו סיור פרטי לחוף הנסתר, החוף הסודי, לחוף האליקופטר ולעוד מקום שאני לא זוכרת את השם שלו עם נוף מהמם ושם עשינו גם שנורלים. אחרי הסיור הפרטי חזרנו למלון לארוחת צהריים והפלגנו לריזורט לאגן לבלות בבריכה את המשך היום.
ביום האחרון החלטנו לקחת קיאק מהריזורט ושטנו איתו לאי קטן שרואים מהריזורט.. בילינו קצת באי הבודד הזה כמה שעות לבד עד שהתחילו להגיע סירות והחלטנו לחזור. עשינו קצת שנורלים ליד הריזורט וראינו מלאאא דגים ואז הגיע הזמן לארוז ולעשות צ'ק אאוט. עלינו על טיסה חזרה למנילה ונשארנו שם לילה.
יום למחרת- טיסה לבוהול בבוקר. הגענו לשדה תעופה ויצאנו החוצה כדי לתפוס מונית/טרייסיקל וזה הוזיל משמעותית את המחירים. בסוף עלינו על טרייסיקל לאלונה ביץ ב200 פסו. הנסיעה הייתה בערך 45 דק', יחסית ארוכה. היינו קצת בבריכה במלון, אכלנו ובערב הלכנו להסתובב קצת באלונה ביץ.
המלון היה Bluewater Panglao Resort סך הכל מלון טוב, החדרים מאוד יפים ומפנקים ויחסית קרוב לאלונה ביץ. אבל יש כביש גישה גדול למלון עצמו וללכת עד החוף זה גם די ארוך אז תמיד היינו צריכים לעשות את זה בנסיעה (דרך המלון בהלוך כשאין ברירה אחרת 100 פסו אבל עם טרייסיקל בחזור שילמנו חצי מזה).
יום למחרת השכרנו אופנוע ונסענו לגבעות השוקולד ולראות את הקופי טרייסיר. לא מסובך להגיע אבל הנסיעה די ארוכה.. (אולי שעה וחצי לכל כיוון). סכ"ה בוהול נחמדה אבל היא לא מאסט בטיול הזה.. אם אתם מתלבטים וקצרים בזמן זה לא נורא לוותר.
יום למחרת המשכנו לבורקאי. לוקחים מעבורת מבוהול לסבו ואז טיסה מסבו לקטיקלן (שזה השדה שקרוב יותר לבורקאי). שימו לב לבדוק את זמני המעבורות לפני ולקחת בחשבון את הנסיעה בסבו לשדה תעופה כי כשאנחנו הגענו היו כמובן פקקים והיינו מאוד לחוצים בזמן, הגענו כמעט שעה לפני הטיסה.
בטיסה עצמה הציעו לנו לקנות כרטיס ב- 400 פסו לאדם לחברה שלוקחת אותנו עד המלון. זה אומר שיש נסיעה קצרצרה למעבורת (3 דק') ואז עולים על מעבורת לבורקאי (10 דק') ומשם מסיעים אותנו למלון. בדיעבד זה היה שווה את כל הטרטור והזמן שהיה לוקח לנו לעשות את זה לבד למרות שאני לא יודעת כמה היה עולה לנו לעשות את זה עצמאית.
בבורקאי היינו 4 לילות, ביומיים הראשונים היה לנו גשם וזה היה די מבאס אבל בימים הבאים זה השתפר. אין הרבה מה לעשות בבורקאי חוץ מבטן גב, ספורט ימי למי שאוהב, ים, בריכה. בורקאי לא זולה יחסית לפיליפינים אבל יש הרבה מסעדות טובות שאפשר לשבת לאכול בהן. קפה דל סול – קפה מעולה ועוגת גבינה ומנגו מצוינת. ממול יש מסעדה איטלקית ממש טובה אם אני לא טועה אריאה. נפרדים מהגן עדן המושלם הזה שנקרא פיליפינים בצער רב וממשיכים להונג קונג ליומיים וחצי.
בהונג קונג נחתנו בשעה 23:30 והגענו למלון רק ב3:00 בלילה בקפור הנוראי. כשנחתנו היה תור ארוךךךךך (ו2 עמדות) לביקורת דרכונים שלקח לנו בערך שעה. אחרי שסיימנו שם, לקחנו את המזוודה והמשכנו לכיוון תחנת האוטובוס שיקח אותנו לאיזור של המלון. (המטרו כבר לא עובד) האוטובוס מגיע כל חצי שעה בערך אם אני לא טועה וכשעלינו עליו גילינו שהוא בתחילת המסלול עושה יותר מידי סיבובים. בקיצור יום ארוך ארוך שנגמר יותר מידי מאוחר וסוף סוף אנחנו במיטה.
קמים בבוקר ונוסעים לאושן פארק- לונה פארק ענק שמחולק ל- 2 הרים ובניהם יש רכבל שמעביר מצד לצד. העברנו שם יום שלם, יש שם גם כל מיני חיות וגם רכבות הרים על נוף משוגע ויפיפה.. סך הכל היה נחמד. יום למחרת הלכנו להסתובב באיזור של קוזווי ביי, טיימס סקוור וברחובות. הונג קונג מאוד יקרה ונראה לי שבאיזור הזה במיוחד.. לא מצאנו מה לקנות. היו מרכזי קניות שרציתי להגיע אליהם ורק כשהיינו שם גיליתי שהרבה מהחנויות בגדים (לא המותגים) פותחות רק בשעות הצהריים. בשעות הערב נסענו לויקטוריה פיק שהייתה מאוד יפה אבל היה קפואא. הרכבת שלוקחת ללמעלה גם מגניבה.
ביום האחרון לא היה לנו הרבה זמן והחלטנו להסתובב קצת באיזור של קואלון כי בתחילת הטיול לא באמת היה לנו זמן. וחזרה לארץ... :(
דרך אגב חוץ מבאתר הזה נעזרתי הרבה ביפתח וארז מטוריסמו פיליפינו וחשוב לי להגיד שהם פשוט מקסימים ועזרו לנו הרבה במיוחד בימים שהיה טייפון בפיליפינים ולא היה לנו מושג איך להתנהל. אז כל דבר שאתם צריכים תפנו אליהם, הם עוזרים בכיף וממש נחמדים. (בלי קשר הזמנתי מהם גם כמה דברים מהארץ..)