הגעה, עזיבה והתניידות בוייטנאם

הגעה ועזיבה

טיסות : לוייטנאם נמלי תעופה בינלאומיים בהאנוי, הו צ'י מין סיטי, ודה נאנג. לרוב, הישראלים המגיעים לוייטנאם באמצעות טיסה, מגיעים דרך יעדים שונים כמו תאילנד, שכן אין טיסות ישירות לוייטנאם מישראל. ניתן לטוס גם דרך אירופה או יעדים אחרים כמו עמאן באמצעות חברות תעופה שונות שחלקן (כדוגמת אל על) מציעות טיסות זולות להמשך עם וייטנאם איירליינס (חברת התעופה הלאומית של וייטנאם). אורך הטיסה, לא כולל עצירות ביניים, נע בין 16-17 שעות בממוצע כשרבים נוחתים בנמל התעופה הבינלאומי של הו צ'י מין טן סון נהאט (Tan Son Nhat) הגדול במדינה. למטיילים המתחילים את הטיול בצפון, מרכז או דרום, מומלץ לנחות בנמלי התעופה האנוי, דה נאנג והו צ'י מין סיטי (סייגון) בהתאמה. מחירי הטיסות מתחילים לרוב ב- 1,200$ ועשויים לנסוק עד ל- 1,600$ ואף צפונה. 

שייט : ניתן לשוט מפנום פן, בירת קמבודיה, לעיירת הגבול הוייטנאמית צ'או דוק (Chau Doc). השייט לוקח כ- 5 שעות וכולל עצירות קצרות בכדי לצאת מקמבודיה ולהיכנס לוייטנאם. הכניסה לוייטנאם עבור השטים, מתבצעת דרך מעבר הגבול - Vinh Xuong-Kaam Samnor. שייט הוא אמנם אמצעי ההגעה הפחות פופולרי בקרב המטיילים הישראלים, אולם לבוחרים בדרך זו הזדמנות טובה לשוט בדלתת המקונג. זכרו שמומלץ להכין כמה דולרים לסבלים המעבירים ומסדרים את המזוודות על הסירות. 

תחבורה יבשתית : המטיילים המשלבים מספר יעדים במזרח הרחוק, מגיעים לוייטנאם לרוב דרך היבשה ובפרט, דרך הגבול עם קמבודיה. בנוסף, לוייטנאם גבולות עם סין ולאוס עימם מעברי גבול נוחים נוספים (מידע מורחב על מעברי הגבול השונים בהמשך). לרוב, המגיעים יבשתית לוייטנאם מגיעים באמצעות אוטובוסים אך ישנם גם קווי רכבת ישירים מסין (בייג'ין ונאנינג) להאנוי. קו אוטובוס פופולרי הוא הקו מפנום פן (בירת קמבודיה) להו צ'י מין סיטי (סייגון) האורך כ- 6 שעות נסיעה בעלות של כ- 12$. מלאוס לוקחים מרבית המטיילים קו לילה מויינטיאן בירתה להאנוי שבצפון וייטנאם ואילו חלק בוחרים את הקו מסבנקט (Savannakhet) להואה שבמרכז המדינה.

תחבורה בתוך המדינה

טיסות : ישנן מספר חברות תעופה בוייטנאם המפעילות טיסות פנימיות בין הערים המרכזיות כשהמוכרת והנוחה ביותר היא "וייטנאם איירליינס" (Vietnam Airlines). החברה הלאומית מגיעה למספר רב של יעדים במדינה ומאשרת העלאת מזוודה (עד 20 ק"ג) ותיק נוסף למטוס (עד 7 ק"ג). היתרון של טיסה פנימית טמון בחיסכון משמעותי בזמן ובעלויות שוות לכל כיס. לצורך השוואה, טיסה מהו צ'י מין סיטי להאנוי אורכת כשעתיים ועולה כ- 75$ (1,550,000 דונג) ואילו נסיעה ברכבת עשויה לארוך יותר מ- 30 שעות. יעדים נוספים אליהם ניתן להגיע באמצעות טיסה פנימית מכל אחת מן הערים הנ"ל הם (בין היתר) דה נאנג, הואה, נה טראנג, דה לאט ופו קוק. חברות תעופה נוספות המציעות טיסות פנימיות בעלויות אפילו נמוכות יותר הן: וייטג'טאייר (VietJetAir) וג'טסטאר (Jetstar). 

רכבות : מערכת הרכבות היא אמצעי ההתניידות הכי פחות מפותח בוייטנאם אך יש לה יתרון טוב על האוטובוסים ברמת הבטיחות (הנוסעים ברכבת מסתכנים פחות בתאונות דרכים), הנוחות והיכולת ליהנות מקצת נופים במהלך הנסיעה. למעשה ישנם 7 קווי רכבת בוייטנאם באורך של למעלה מ- 2,600 ק"מ כאשר הארוך ביותר והראשי מחבר בין הו צ'י מין סיטי (סייגון) שבדרום להאנוי שבצפון. לקו זה שני סוגים של רכבות: האקספרס והמקומית, הנבדלות בזמן הנסיעה (30-40 שעות). 

לכל הרכבות מחלקות שונות כשההמלצה היא לבחור במחלקה כתלות באורך הנסיעה - אם מדובר בנסיעה קצרה, אתם יכולים לבחור בין מחלקת "מושב קשיח" (ובה הקרונות די מטונפים וכסאות לא נוחים) למחלקת "מושב רך" (עם כסאות מרופדים), כשבכל אחת מהן תוכלו לבחור בממוזגת או לא. אם אתם מתכוונים לעבור נסיעה ארוכה או נסיעת לילה, עדיף שתקנו כרטיס במחלקת ה- "מיטה הקשה" (6 דרגשים בתא, 3 בכל צד) או במחלקת ה- "מיטה הרכה" (4 דרגשים בתא, 2 בכל צד) כשגם בהן תוכלו לבחור בין מחלקה ממוזגת או לא. מחיר הכרטיס יהיה גבוה יותר ככל שתבחרו במיטה הנמוכה יותר. ניתן למצוא גם מפעילים של רכבות יוקרתיות יותר כמו Livitrans היוצאים מהאנוי להואה, דה נאנג ולאו קאי.

ניתן לבדוק לוחות זמנים ועלויות במנוע החיפוש Baolau, באתר The Man in Seat 61 או באתר של מפעילת הרכבות Vietnam Railway. ככלל האצבע, עדיף להזמין את הכרטיסים כמה שיותר מראש, לפחות 4-5 ימים קודם, בעיקר אם אתם מתכוונים לטייל במהלך סוף שבוע או חגים. ניתן לרכוש את הכרטיסים בתחנות עצמן או דרך מלון, הוסטל או סוכנות נסיעות (ודאו שקיבלתם את הכרטיס שביקשתם!). 

תעריף הנסיעה תלוי במחלקה הנבחרת והרכבת אותה אתם לוקחים כשלמעשה ככל שהרכבת מהירה יותר, כך הכרטיס יהיה יותר יקר. לשם אינדיקציה, נסיעה מהאנוי להו צ'י מין תעלה כ- 70$ (1,500,000 דונג) וצפונה למחלקת המיטות הרכות וכ- 60$ למחלקת המיטות הקשות ברכבות האיטיות יותר. בכל הרכבות תוכלו למצוא שירותים אך כפי שניתן לדמיין, ככל שתרדו ברמת המחלקה, כך הם יהיו יותר מלוכלכים. לפעמים המחיר כולל ארוחות פשוטות אך נמליץ בכל זאת לקחת איתכם צידה לדרך כמו חטיפים, פירות ושתייה. יש אפשרות לקנות חטיפים בתחנות העצירה וגם בעגלות העוברות במעברי הרכבת. כך או כך, שימו לב לחפציכם האישיים והחביאו היטב דברי ערך בעיקר אם אתם הולכים לישון.

אוטובוסים בינעירוניים : לוייטנאם מערכת אוטובוסים בינעירוניים מקומית המקשרת בין מרבית עריה כאשר חלק מהאוטובוסים יוצאים בבוקר וחלקם בלילה. האוטובוסים די נוחים וממוזגים אך הנסיעות איטיות ולכן לוקח זמן רב להגיע ליעד קרוב יחסית. אחת מחברות האוטובוסים הגדולות בוייטנאם היא "הואנג לונג" (Hoang Long). באתר החברה תוכלו לקבל מידע בנוגע לתחנות השונות והתעריפים. את הכרטיסים מומלץ לקנות ישירות בתחנת האוטובוס שכן סוכנים יגבו מכם עמלה (קחו בחשבון שנסיעה האורכת כ- 100 ק"מ עולה בין 2-3$). קחו איתכם אטמי אוזניים כי אתם הולכים לסבול מווליום גבוה של קריוקי. טיפ קטן נוסף עבור בעלי הנטייה לחטוף בחילות בנסיעות - הזמינו מקומות במרכז האוטובוס ולא בקדמתו שכן זה יקל על הבחילות במהלך הנסיעה. 

סוג נוסף ונפוץ של אוטובוסים הוא אוטובוסים עם כרטיס פתוח (Open Tour Buses) שמפעילות חברות שונות בעיקר עבור תיירים. אוטובוסים של כרטיס פתוח מציעים תעריפי נסיעה נמוכים עבור המעוניינים לעלות ולרדת בחופשיות במספר מסויים של תחנות שנקבע מראש בין הו צ'י מין סיטי להאנוי, עם שירות הסעות עד ומההוסטל או המלון המבוקשים. נקודות העצירה לאורך המסלול הן: דה לאט, מוי נה, נה טראנג, הוי אן, דה נאנג, הואה ונין בין. ניתן לרדת ולעלות על איזה אוטובוס שתרצו אשר שייך לאותה החברה. 

אם אתם מתכננים לקיים פחות מ- 3 עצירות, מומלץ לקנות כל כרטיס בנפרד. החיסרונות של הכרטיס הפתוח הם שהכרטיס מוגבל לחברה מפעילה אחת ללא התחייבות לכסא פנוי באף אוטובוס. לפיכך, מומלץ לקנות כרטיסים לאוטובוסים הללו עבור כל מקטע של נסיעה (למרות שהם קצת יותר יקרים), אבל כך ליהנות מגמישות יותר גבוהה בטיול. 

את הכרטיסים מומלץ לרכוש במשרדי החברה המפעילה ולהגיע לתחנה (שהיא למעשה משרדי החברה) חצי שעה לפחות לפני הנסיעה ולא להמתין לאיסוף מההוסטל/ המלון מאחר וכך קיים סיכוי טוב יותר לכסא, בעיקר אם אתם רוצים לשבת ליד החבר איתו אתם נוסעים. כל האוטובוסים הללו ממוזגים ועם לוח זמנים קבוע והם מהירים יותר מרשת האוטובוסים המקומית. אין בהם שירותים אך הם מקיימים מעת לעת עצירות התרעננות. 

גם כאן יש להיזהר מכייסים, בעיקר באוטובוסי השינה, לכן כדאי לנעול את התיק ואפילו לחבר אותו בשרשרת למושב. כמו כן, מומלץ לקחת איתכם צידה לדרך כמו חטיפים ושתייה. מפעילות בעלות מוניטין טוב הן מאי לין (Mai Linh) והואנג לונג (Hoang Long). עלות הכרטיסים הפתוחים תלויה בחברה ממנה קניתם את הכרטיס ובכמה עצירות אתם רוצים לעשות במהלך המסלול. למשל, כרטיס פתוח מהו צ'י מין סיטי להאנוי עשוי לעלות כ- 35$ וצפונה.

השכרת רכב או אופנוע : באופן כללי, מומלץ להימנע עד כמה שאפשר מנהיגה בוייטנאם ולבטח מנהיגה על רכבים פרטיים או אופנועים בערים הגדולות כמו הו צ'י מין סיטי והאנוי. המנטליות על הכביש היא כאוטית לגמרי, ללא אכיפה של חוקים וכללים ועם נהגים העוברים מצד לצד מבלי להתייחס לרכב העומד בדרכם. עם תרבות נהיגה כזו אין פלא שמספר תאונות הדרכים בוייטנאם גבוה ביותר. כך או כך, רשיונות נהיגה בינלאומיים אינם מתקבלים בוייטנאם וכמעט ולא תתקלו במטייל עם רכב שכור אלא אם הוא שכור יחד עם נהג צמוד. כיום מתחילות לצוץ חברות השכרה בינלאומיות כמו החברה "באדג'ט", שמספקות שירות השכרה עם נהג צמוד בעלות יומית של כ- 60$ לרכב קטן. 

בערים ובעיירות אליהם מגיעים תיירים רבים קיימת אפשרות לשכור אופנוע מבתי קפה, מלונות, חנויות לאופנועים וסוכנויות של נסיעות. מומלץ ביותר לבדוק את האופנוע טוב מאוד מפני פגמים ותקלות טרם ההשכרה. כשמדובר באזור רגוע יותר ולא בעיר מרכזית, האופנוע מהווה אמצעי התניידות נוח ויעיל להיכרות עם האזור תוך גמישות וחופש. מרחקים ארוכים פחות מומלץ לעבור עם אופנוע שכן הדרכים לא תמיד בטוחות. המקומות להשכרת אופנועים הם רבים ומרובים ובזכות כך העלויות נמוכות ומגיעות לכ- 7$ ליום השכרה, עם הנחות למשכירים במשך מספר ימים. 

מכיון שלא מקבלים בוייטנאם רשיונות נהיגה בינלאומיים, קחו את רישיון הנהיגה מהבית ופנו ל- Centre for Automotive Training and Mechanism שבהאנוי או למשרד התחבורה בהו צ'י מין סיטי להמרת רישיונכם ברישיון נהיגה מקומי. כמו כן, רצוי לשלם על ביטוח צד ג'. הדלק בוייטנאם זול וזמין בתחנות רבות בצד הכבישים כך שאין מה לחשוש מלהיתקע. ולסיום - זיכרו לבקש ממקום ההשכרה קסדה (יש כאלו שילוו לכם וכאלו שישכירו לכם אותה בעד סכום סמלי) מאחר וחובה לחבוש קסדה על פי חוק בוייטנאם.

שייט : שייט מהווה נקודת מבט נוספת ואף מומלצת על נופיה של וייטאנם. אחד מן המסלולים המוכרים והמתוירים ביותר הוא מסלול השייט סביב מפרץ האלונג המחבר את המטיילים מאי לאי. סיורים יומיים באמצעות סירות עולים כ- 20$ כשרבים לוקחים סיור האורך בין 1-3 ימים. כמו כן, המבקרים בנהר המקונג לא יכולים לוותר על סיור יומי בסירה ארוכה עם כובע וייטנאמי מחודד ועגול לראשם. 

תחבורה עירונית : התחבורה העירונית מורכבת בעיקר מאוטובוסים, מוניות וסייקלו. רשת האוטובוסים בערים הו צ'י מין סיטי והאנוי היא יעילה וזולה (לא יותר מ- 0.3$) ואף מגיעה לרוב האתרים התיירותיים הפופולריים. כל שעליכם לעשות הוא להשיג מפה ואתם מסודרים. המוניות הנפוצות ביותר הן מוניות האופנועים אותן תראו (ותשמעו) בכל פינה בעיר כשהנהגים יציעו לכם תעריפים שונים ומשונים. אל תהססו להתמקח ותוודאו שיש בידכם את הסכום המדוייק כך שלא תינתן לנהגים ההזדמנות להתווכח בהגיעכם ליעד (קחו בחשבון שנסיעה קצרה עולה כחצי דולר - 10,000 דונג). 

הסייקלו התלת-גלגלי כבר פחות נמצא בשימוש. מדובר בריקשה שיכולה להסיע עד שני נוסעים והיא נמצאת בעיקר באזורים מתויירים. הנסיעה בסייקלו זולה כאשר נסיעה קצרה של כרבע שעה עולה קצת פחות מדולר. שימו לב שבלילה תעריף הנסיעה עולה. ניתן לתפוס גם מונית רגילה ברחובות הערים הגדולות אך יש לוודא שהנהג מפעיל מונה. הנסיעות במונית אינן יקרות כשנסיעה קצרה עולה כדולר וחצי (30,000 דונג). 

אופניים : רכיבה על אופניים היא אמצעי התניידות פופולרי מאוד בוייטנאם. רבים המגיעים לערים ולעיירות השונות, שוכרים זוג אופניים ותרים אותן בפידול כאשר עלות ההשכרה לא צריכה לעלות יותר מ- 2.5$ ליום (50,000 דונג). ניתן גם לעלות עם האופניים על רכבת (יש לבדוק האם הקו והרכבת הספציפיים מאפשרים זאת) תמורת תשלום סמלי ואפילו בחלק מהאוטובוסים המספקים שירות "כרטיס פתוח". מקומות מומלצים לרכיבה על אופניים הם דה לאט, הוי אן, הואה ונין בין. יהיה זה פחות מומלץ לרכב על אופניים בערים הו צ'י מין והאנוי בגלל התנועה הכבדה והמסוכנת. מאחר וחלקיה הרבים של וייטנאם שטוחים, הרכיבה בה הופכת לקלה ובשל כך - אטרקטיבית מאוד בקרב התיירים המעוניינים לתור את כולה בעזרת אופניים ששכרו או קנו.

מעברי גבול

לוייטנאם למעלה מ- 12 מעברי גבול בינלאומיים עם קמבודיה, סין ולאוס. בצד הוייטנאמי תוכלו להמיר דולרים לדונג כך שזיכרו לקחת איתכם כמה ירוקים בכיס. שימו לב שלעתים קרובות מבקשים השוטרים במעבר הגבול עוד דולר או שניים נוספים עבור "מס מעבר". לרוב, לא מומלץ להתווכח אבל ברמה העקרונית אתם לא חייבים בתשלום. זיכרו להגיע מוכנים עם ויזה ולוודא שהחתימו את דרכונכם בכניסה. להלן מעברי הגבול הפתוחים עבור זרים.

מעברי הגבול עם קמבודיה :

מוק באי-באבט (Moc Bai-Bavet) - זהו מעבר הגבול הפופולרי ביותר בקרב המבקרים בוייטנאם (בעיקר בקרב התרמילאים) המחבר בין הו צ'י מין סיטי לפנום פן בירת קמבודיה. המעבר הוא בין עיירת הגבול הקמבודית באבט לעיירת הגבול הוייטנאמית מוק באי. אוטובוסים בין השתיים יוצאים מידי יום בשעות הבוקר ומגיעים ליעד כעבור 6 שעות לערך. הנסיעה עולה כ- 8$. 

וין שואונג-קאם סאמנור (Vinh Xuong–Kaam Samnor) - זהו מעבר נחמד יותר המקשר בין פנום פן בירת קמבודיה לעיירה הסמוכה למעבר הגבול - צ'או דוק (Chau Doc) - עיירה וייטנאמית קטנה ונעימה בדלתת המקונג. בגבול זה חוצות סירות רבות, מהירות ואיטיות, השטות על המקונג ומקשרות בין סיאם ריפ שבקמבודיה להו צ'י מין סיטי (סייגון). 

טין ביאן-פנום דן (Tinh Bien–Phnom Den) - מעבר זה ממוקם באמצע הדרך בין העיירות הוייטנאמיות הא טיאן (Ha Tien) וצ'או דוק (Chau Doc). התנועה במעבר דלה שכן מרבית המבקרים המעוניינים להגיע לצ'או דוק מפנום פן מעדיפים את דרך הנהר. זהו מעבר קצת יותר מרוחק אך די נוח. העיירות הקרובות ביותר אל המעבר בצד הקמבודי הן קאמפוט (Kampot) וטקאו (Takeo) אך עדיין מדובר בנסיעה של כשעתיים או יותר לעיירת הגבול פנום דן.

פרק צ'אק-שה שיאה (Prek Chak-Xa Xia) - זהו מעבר גבול בין עיירות חוף לא רחוק מקפ שבקמבודיה. ישנם מספר אוטובוסים המקשרים בין הא טיאן (Ha Tien) שבוייטנאם לפנום פן שבקמבודיה. 

לה טאן-או יאדאו (Le Thanh-O Yadao) - מעבר מרוחק זה מקשר בין באן לונג (Ban Lung) שבצפון מזרח קמבודיה לעיר פלאיקו (Pleiku) שבמרכז וייטנאם (ביניהן כ- 6 שעות נסיעה באמצעי תחבורה שונים). 

מעברי הגבול עם סין :

יויי גואן-הו נגי קואן, שער הידידות (Youyi Guan–Huu Nghi Quan, Friendship Gate) - זהו מעבר הגבול העמוס ביותר בין סין לוייטנאם המקשר בין האנוי (וייטנאם) לנאנינג (סין). המעבר נמצא סמוך לעיירה הוייטנאמית דונג דאנג (Dong Dang) השוכנת כ- 164 ק"מ צפונית מזרחית להאנוי. פעמיים בשבוע עוצרת בגבול הידידות רכבת בינלאומית בין בייג'ין להאנוי (כמעט 3,000 ק"מ ו- 48 שעות) אשר לה מספר תחנות בסין מהן ניתן לעלות או לרדת. 

לאו קאי-הקו (Lao Cai–Hekou) - עיירת הגבול הוייטנאמית לאו קאי שוכנת במרחק של כמעט 300 ק"מ מהאנוי ואילו עיירת הגבול הסינית הקו, שוכנת במרחק של כ- 470 ק"מ דרומית לקונמינג. ניתן להגיע להקו באמצעות אוטובוס, לחצות את הגבול ולעלות על רכבת בלאו קאי לכיוון האנוי. 

מונג קאי-דונגשינג (Mong Cai–Dongxing) - זהו מעבר גבול אשר נמצא בשימוש לעתים רחוקות המומלץ עבור אלו המעוניינים לטייל בין מפרץ האלונג (וייטנאם) לבין האי הטרופי הגדול האינאן (סין). 

מעברי הגבול עם לאוס :

מעברי הגבול עם לאוס פחות נוחים בשל ניסיונות רבים לרמות את התיירים הנוסעים מויינטיאן (בירת לאוס) להאנוי (בירת וייטנאם). דוגמה לניסיון שכזה היא ההבטחה שהנסיעה אורכת כ- 12 שעות כשלמעשה היא אורכת פי 2. התחבורה מנקודת הגבול בשני צידיו לא תמיד קיימת ולכן מומלץ לעבור דרך מעברי הגבול היותר פופולריים. 

לאו באו-דאנסאבן (Lao Bao–Dansavanh) - זהו מעבר הגבול הפופולרי ביותר בין לאוס לוייטנאם וגם הכי נוח מבין כולם. עיירת הגבול הוייטנאמית לאו באו שוכנת כ- 80 ק"מ מערבית לדונג הא. הישוב הקרוב ביותר לגבול מן הצד בלאוס הוא הכפר ספון (Sepon). ישנם אוטובוסים המקשרים בין העיר סאבאנאקט (Savannakhet) שבמערב לאוס לבין הואה (Hue) שבמרכז וייטנאם, החוצים מידי יום את הגבול. 

קאו טראו-נאם פאו (Cau Treo–Nam Phao) - מעבר זה נקרא גם 'מעבר קאו נואה' (Keo Nua Pass). העיירה הוייטנאמית הקרובה ביותר למעבר היא וין (Vinh) השוכנת קצת פחות מ- 100 ק"מ מהגבול. העיירה הקרובה ביותר בצד של לאוס היא ת'ה קהאק (Tha Khaek), כ- 200 ק"מ מהגבול. מרבית המטיילים החוצים את מעבר הגבול הזה עושים דרכם באוטובוסים מויינטיאן (בירת לאוס) להאנוי (בירת וייטנאם). הנסיעה קשה מאוד ואורכת כ- 24 שעות, עם מעט עצירות להתרעננות. 

נאם קאן-נונג האט (Nam Can–Nong Haet) - מעבר זה מקשר בין וין הוייטנאמית (Vinh) לבין פונסובאן (Phonsovan) שבלאוס. ניתן לנסוע בין השתיים באמצעות אוטובוס (כ- 11 שעות נסיעה בעלות של 12$ לערך).

צ'ה לו-נה פאו (Cha Lo–Na Phao) - מעבר זה אינו נמצא בשימוש רב. הוא מקשר בין דונג הוי (Dong Hoi) שבוייטנאם לת'ה קהאק (Tha Khaek) שבלאוס. קווי אוטובוס מחברים בין שתי הערים הללו רק פעמיים בשבוע.

נה מאו-נאם שוי (Na Meo–Nam Xoi) - זהו מעבר הגבול המרוחק ביותר המקשר בין עיירת המעבר ת'אן הואה (Thanh Hoa) השוכנת כ- 150 ק"מ דרומית להאנוי, לבין העיירה סאם נאווה (Sam Neua) ומערות ויינגשאי (Viengxay caves). הנסיעה מלואנג פרבאנג שבלאוס להאנוי שבוייטנאם עשויה לקחת מספר ימים בשל תחבורה לא מסודרת בין השתיים.

בו י-נגוק הוי (Bo Y / Ngoc Hoi) - זהו מעבר יחסית חדש שמקשר בין קון טום (Kon Tum) וקוי נון (Quy Nhon) שבוייטנאם עם אטפאו (Attapeu) ופקסה (Pakse) שבלאוס.